חיפוש

#רק_אומר

הבלוג של רונן מאיר

תגית

צה"ל

'שוברים שתיקה' צוללים ברחבה המדינית

בכדורגל, "צלילה" היא הונאה: ניסיון להציל משהו מהזדמנות שאבדה, באמצעות מיצג שווא של עברה. בהיסטוריה של הכדורגל רשומים צוללנים רבים, ביניהם כמה וכמה מפורסמים במיוחד, אך אין תיעוד לשימוש בתעלול הצלילה ברחבה כיעד עיקרי או כאסטרטגיית משחק. זו השיטה של 'שוברים שתיקה', והגיע הזמן לשלוף להם כרטיס אדום…

למאמר המלא באתר מידה

מי אמר שאיש אינו אחראי?

ירי מעזה

ב-5 בינואר 2009, במהלך מבצע 'עופרת יצוקה', נהרגו 21 מבני משפחת סמוני כתוצאה מהפגזת טילים על הבית בו שהו בהוראת צה"ל. היום, 01.05.2012, שלוש ורבע שנים אחרי (יותר קצר מהחקירה של ליברמן) הודיעה הפרקליטות הצבאית על סגירת התיק.

ידיעה ב-Ynet  |  ידיעה ב'הארץ'

תמצית העניין מאת הפרקליטה רס"ן דורית תובל:
"לאחר עיון בחומר החקירה, נמצא כי החקירה הפריכה לחלוטין את האשמות החמורות שהוטחו בצה"ל ע"י גורמים שונים לפיהן התקיפות שבוצעו כוונו במודע ובמישרין נגד אזרחים שלא נטלו חלק ישיר בלחימה, או שנעשו מתוך פזיזות או קלות דעת ביחס לאפשרות שאזרחים כאמור ייפגעו כתוצאה מתקיפות אלה".

התגובה של מנהלת המחקר בארגון 'בצלם' עו"ד יעל שטיין:
"לא ייתכן שבמערכת מתוקנת יימצא שאיש אינו אחראי לפעולה של הצבא שהובילה להרג של 21 בני אדם שלא היו מעורבים בלחימה, וששהו במבנה בהוראת הצבא, אפילו אם הדבר לא נעשה במכוון".

ובכן, עו"ד שטיין, יש להפריד בין אחריות לפעולה, שהיא בודאי של צה"ל, לבין אחריות לטרגדיה. ולתשומת לבך, עו"ד שטיין, הפרקליטות לא אמרה שאיש אינו אחראי לטרגדיה, אלא אמרה שאיש בצה"ל אינו אחראי לה.

מי כן אחראי? מי שגרם למבצע 'עופרת יצוקה'. כלומר, מי שירה טילים מרצועת עזה על ישראל והסתתר בתוך האוכלוסיה האזרחית. חמאס.
נדמה לי שגם מר גולדסטון כבר מבין את זה.

חמאס מחזיק מיליון וחצי בני אדם תחת דיקטטורה חריפה כדי שישרתו את אג'נדת ההשמדה שלו. היה עוזר מאוד, גם לישראלים וגם לעזתים, אילו ארגון 'בצלם' היה מקצה מעט מן המוניטין הבינלאומיים שלו לטובת נרטיב אנטי חמאסי. אבל על זה לא משלמים.

הלכה למעשה 'בצלם', יחד עם חנין זועבי וחבריה, תופרים לחמאס מטרייה מוסרית להמשך דרכו. אז יכול להיות שבאופן אירוני מי שאחראי במידה מסוימת למותם של 21 בני משפחת סמוני הם דווקא יעל שטיין וחבריה, אפילו אם הדבר לא נעשה במכוון.

מי יחקור אותם?

***
כדי לחסוך כמה תגובות מסוג מסוים, אני מדגיש שהתקווה היא לא ש'בצלם' ישתוק, אלא שיקפיד לדבר עברית ואמת, שני דברים שהוא עושה פחות ופחות.

***
התמונה: יצוא מתכות מלב עזה, מתוך ידיעה באתר מגה-פון.

דה-מרקר קפה

נתווכח באוהל

בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה היתה בצה"ל עוד התרחשות בנושא שירת נשים.

עיקרי הדברים:
1. בבסיס צה"ל בית ספר לאיסוף קרבי התקיים טקס לציון יום השואה. הטקס כלל 'שירת נשים'.
2. חיילים דתיים דרשו להיכנס לאירוע רק עם אטמי אזניים או עם נגנים ומוסיקה חסידית.
3. המפקד הציע פתרון אחר שהתקבל: בזמן שעל הבמה שרות נשים החיילים המסוימים יקראו תהילים.

אני חושב שזהו פתרון מצוין ואני מצדיע לפדגוגיה היצירתית של מפקד ביה"ס לאיסוף קרבי (מה זה בעצם?) של צה"ל.
למה אני כל כך מתלהב? כי זה רעיון שסוגר עניין בלי לפגוע באף אחד.
הרי לא יעלה על הדעת (שלי לפחות) כי יימנע מנשים לשיר באירועים רשמיים של צבא העם, ומצד שני לא יעלה על הדעת להכריח מישהו להאזין בכוח.

נכון, תמיד יכול לקום איזה חוכמולוג ולהגיד שהוא לא מוכן לשמוע שירת אשכנזים, או משהו כזה, ואפילו לנמק בכובד ראש. המפקד שלו יצטרך להתמודד.
תהילים הוא בסך הכל פתרון מנומס ולדעתי אפילו פולקלוריסטי. זה ודאי עדיף על פני כסאח אידיאולוגי שאין לו סוף, בטח לא סוף טוב.

העמדה האישית שלי בנושא 'שירת נשים' היא פשוטה; הם מפסידים.
אני לא בטוח שזה מאפיין את הרמה הווקאלית בטקסים בצה"ל, אבל שירת נשים יכולה להיות חוויה ספיריטואלית.

קצת על הדברים שעושים לי את זה תוכלו לקבל מושג מהאזנה לפליי-ליסט Her Va בערוץ היו-טיוב שלי. יש שם כמה כמה נשים ששירתם היא יותר מאחלה מוסיקה. ואל תתבלבלו מכמה קורקבנים לוהטים, העניין הוא 'שירת נשים' – כתיבה, הלחנה, ביצוע.
אם להתייחס לאחת שהמילים שכתבה השפיעו על מחשבותי, דעותי וחיי – ג'ואן ארמטריידינג היתה תמיד הרבה יותר מאנטרטיינמנט. עם מי מהן הייתי רוצה להיקלע לאי בודד? קל לומר שאקירה, אבל אם חושבים על שפע הזמן מתחת לעצי הקוקוס אני הייתי בוחר במריאן פיית'פול.
במילים אחרות; מי שלא האזין למריאן פיית'פול בקשב לא מבין מהחיים שלו. תרתי משמע ולמעלה מזה.

למי שמעוניין: דוק-ליסט – קלוז-אפ על מריאן פיית'פול, 5 פרקים, 48:46 דקות סה"כ.
100 הקולות הנשיים של כל הזמנים

או-קי, נחזור לתהילים; אם חייל מעדיף להתמקד בפרקי תהילים במקום בהתרחשות על הבמה, מי אני שאפריע לו? כלומר, מה לא בסדר? הדעות שלו?! נתווכח באוהל.
מה שעוד יותר טוב הוא, שאם זה סטנדרט החופש האידיאולוגי של השואו-ביז הצה"לי, מי יוכל להפריע לחייל לקרוא בדבקות את 'מדריך הטרמפיסט לגלקסיה' בזמן הרצאתו של איזה רב אורח?

ולקינוח, קצת שירת גברים רלוונטית

יום עצמאות שמח לכל בית ישראל.

***
התמונה: לוחמים, מתוך דף עמדה בנושא שירת נשים באתר תנועת 'ישראל שלי'.
הלוחמות, מתוך ידיעה על תערוכת 'חיילות בפוקוס' שהתקיימה ביום העצמאות ה-60 למדינת ישראל.
מריאן פיית'פול, מתוך גלריה באתר טוטאל-פאזי

דה-מרקר קפה

הפוסט הבלתי נמנע בנושא הגרעין האירני

תהילים

מה חשבתם, שאני לא אתבטא בנושא האירני? ששבעה וחצי מיליון ישראלים יביעו דעה ואני לא? ככה אתם מכירים אותי? אני הרי התקשורת החדשה, מאושיות המדיה הדיגיטלית, בלוגר אינטנסיבי ובמידה מסוימת נחשב, דעתן אונליין פעיל, אחד ממומחי קוביית האקטואליה של הקפה – שאני אשתוק?! בנושא הגרעין האירני???
דא!!! להמשיך לקרוא "הפוסט הבלתי נמנע בנושא הגרעין האירני"

מה זה לשון הרע לפי אילנה דיין?

אילנה דיין

מישהו נפל מהכיסא כאשר פורסם פסק הדין של העליון בעניין אילנה דיין?
השופטים אפילו הקפידו לכלול נזיפה חלושה (אם כי מדוייקת) לצאת ידי חובה עבור הקורבן וכדי לאזן מעט את הויכוח הציבורי.

נוסח פסק הדין בערעור של אילנה דיין

כמה הערות למחשבה נוספת בעקבות קבלת הערעור:

"אמת לשעתה" זה טיעון נהדר, אבל מה הקשר?
גם אם מקבלים את הטיעון של 'אמת לשעתה' בנוגע למידע שהציגה הכתבה ההיא, אין לו שום תוקף בנוגע לעריכה הנבזית ו-ה-ש-ק-ר-י-ת שהציגה אוירת צמאון לדם. במקום תחקיר מעורר שאלות אילנה דיין עשתה דוקו-דרמה מרושעת עם סימני קריאה. זוהי הפאדיחה הנדונה והיא לא קשורה לאמת או לשעתה.
יש לה קשר רק לדבר אחד, ליכולת הנפשית של אילנה דיין לסחור בבני אדם תמורת רייטינג.

חופש העיתונות
שימו לב, עכשיו לאלימות עיתונאית בלתי מרוסנת יש גושפנקא מבית המשפט העליון.
אתם שלמים עם זה?

אז מה זה לשון הרע?
האם נשארה משמעות כלשהי למושג לשון הרע?
לפי בית המשפט העליון לשון הרע שווה אופסס.

מעניין אותי לדעת מה זה לשון הרע לפי אילנה דיין.

שאלת הזוטא
אם לשון הרע כרוכה בזדון, איך מגדירים עריכה מגמתית?

מה אתה רוצה?!! כתב האישום היה יותר חמור
כתב האישום נגד ר' הוגש בבית משפט צבאי באותו יום בו שודרה הכתבה ההיא. כתב האישום היה לא פחות חמור ואולי יותר מהכתבה המסוימת.
"מה אתם רוצים מאילנה דיין?", אומרים מגניה המסורים, לנוכח חומרתו של כתב האישום כאמת לשעתה.

אז ככה; ראשית, מעניין מאוד לדעת כי לאילנה דיין יש מעמד מקביל, אם לא שווה, לבית המשפט.
שנית, בבית המשפט לא עוסקים בעריכת העובדות אלא בבירור העובדות. דבר שלישי הוא האלמנט של זיכוי המובנה במתודולוגיה המשפטית, אך אינו קיים בעולם של אילנה דיין.
להזכירכם, הבית המשפט ר' זוכה מכל אשמה. אצל אילנה דיין עדיין לא.

התיאוריה של חץ
ידידי הוירטואלי חץ עין נץ, אביר הריאל פוליטיק השנון, הגיב היום בפוסט שכתבתי אחרי פסק הדין במחוזי תחת הכותרת הסולידית עוד משהו על פסק הדין נגד אילנה דיין.

אילנה דיין

***
התמונה: מפגינים נגד אילנה דיין, מתוך כתבה בוואלה.

דה-מרקר קפה

עסקת שליט, הנוסחא המדויקת

ראשית, ברוכים הבאים גלעד שליט.
אני, כמובן, שמח מאוד שגלעד חזר לחיק משפחתו ומברך על העסקה הטובה.
יום מרגש מאוד, 1027 פעמים כי טוב.

גלעד שליט

מאז נודע על קיומה של העסקה, לפני כשבוע, פנו אלי רבים בתמיהה מדוע אינני כותב משהו נוקב. ההחלטה שלי היתה לשתוק בעניין עד שאראה את החיבוק בין גלעד לאמו אביבה.
חוץ מזה, כבר כתבתי לא פחות משלושה פוסטים שתומכים בעסקה. אתם יכולים לקרוא אותם, יחד עם הפוסט הזה, תחת התגית גלעד שליט. לא היה לי מה להוסיף ולא רציתי, חלילה, לנחס את העסקה המבורכת.

עכשיו כבר אפשר והנה כמה הערות בשולי היום הנפלא הזה:

1.
הייתי מעדיף שמי שיחכה לגלעד שליט ליד ההליקופטר יהיה רק המפקד, הרמטכ"ל בני גנץ. אבל פוליטיקאים הם פוליטיקאים וראש הממשלה ושר הביטחון ליוו את הרמטכ"ל במשימה וזכו בפוטו-אופ אולטימטיבי. זה לא הפריע לי להתרגש.

אבל היו מי שהביטו על הפוליטיקאים יותר מאשר על גלעד שליט והתמסרו לבחילה יותר מאשר לשמחה. נדמה לי שזה מעיד עליהם יותר מאשר על הפוליטיקאים.
שתי דוגמאות מצחינות במיוחד: אריאנה מלמד, משה לביא.
הראשונה הופיעה היום בעמוד הראשי של Ynet והשני בעמוד הראשי של 'הארץ'.

אי אפשר היה להתאפק עם הצחנה הזאת עוד 48 שעות?!

2.
אמצעי התקשורת חתמו על אמנה  כי יניחו למשפחת שליט עשרה ימים לפני שיתחילו לנג'ס לה ולפגוע בפרטיותה. העובדה שזה לא מובן מאליו ויש צורך באמנה שכזאת מעידה אפילו יותר על זילות מקצוע העיתונות ורקבונה של התקשורת.
אני, אגב, לא מאמין שהם יעמדו בהתחייבות הזאת.

3.
באתר האישי שלי התנוססה לאורך ימים רבים תמונה של גלעד שליט עם הכותרת 'גלעד עדיין חי'. היום, אחרי שהתברר שזה נכון, הורדתי את התמונה. איזה כיף.

גלעד שליט

111017-gilad-shalit-2-500

4.
הנוסחא שישראלי אחד שווה יותר מאלף פלסטינים היא מדויקת.

***
התמונה: אמא שליט, אבא שליט וילד שליט שוב יחד, מתוך תמונה בפייסבוק של לאה גרינשפן.

אריאנה מלמד
היא פרצה היום, עוד לפני שגלעד הגיע לביתו, במאמר שהתואר היחיד שאני יכול להעניק לו הוא "מאמר מצחין". למי שהחמיץ, הרי לפניכם: גלעד הוא לא מופלטה.

שבואל סחיווסחורדר
לא להאמין, אבל יש אנשים שחושבים (ואומרים) כי שבואל סחיווסחורר הוא חלאה יותר גדולה מהרוצחים שהוא מתנגד לשחרורם. למי שלא ראה: כך הושחתה האנדרטה לזכר רבין.
שימו לב לתגובות 8, 29, 54, 60, 91, 148, 153, 176, 211, 219, 227,

דה-מרקר קפה

הסלמה בדרום: חילוקי דעות בבלוגספירה

110826-debate

הבלוגר יוסי גורביץ' כתב לאחר הפיגוע בגבול מצריים פוסט תחת הכותרת אם כל הספינים: מלחמת השולל של ברק ונתניהו.
בפוסט הוא בעצם מאשים את שר הביטחון ואת ראש הממשלה של ישראל ברצח בכוונה תחילה של יהודים ובחרחור עימות צבאי משיקולים קואליציוניים או ניאו ליברליים.
את הקו האגרסיבי הזה ממשיך כאן בקפה הבלוגר אמיתי סנדי – ביבי וברק שיקרו לנו (שוב): המחבלים הגיעו מסיני, לא מעזה.

אני חולק על דעתם של שני הבלוגרים המכובדים. לדעתי מי שאחראי לדם שנשפך בדרום ישראל וברצועת עזה הם מר יונתן שפירא וגברת חנין זועבי.
ועוד כמה טורקים, שבדים וישראלים שנתנו לחמאס גיבוי ועידוד להמשך מדיניות הטרור על חשבון שיקום ורווחת אוכלוסיית רצועת עזה.

מה דעתכם?

במילים אחרות
''

***

התמונה: ויכוח, מתוך פוסט בבלוג של איליין מונטויה.

דה-מרקר קפה

תנו להם את אלף רוצחים והביאו את גלעד שליט

היום לפני חמש שנים, ב-25 ביוני 2006, הותקף מוצב של צה"ל על הגבול בין ישראל לרצועת עזה. במתקפה נהרגו שני חיילים, סגן חנן ברק וסמ"ר פבל סלוצקר, וחייל אחד נחטף לשבי – רב"ט גלעד שליט. היום הוא כבר סמ"ר שצריך להיות מילואימניק.

גלעד שליט

לכאורה גלעד היה יכול לחזור הביתה תמורת אלף אסירים פלסטינים הכלואים בישראל לאחר שהורשעו בפעילות טרור, ביניהם כמה רוצחים פוריים במיוחד שעל שמם רשומים עשרות, אם לא מאות, קורבנות.

גלעש שליט נחטף במשמרת של אהוד אולמרט, שהיו לו יותר משנתיים לקחת אחריות, והוא סוגר פז"מ במשמרת של בנימין נתניהו, שגם לו יש אחריות מיניסטריאלית על הנושא כבר למעלה משנתיים

נתניהו עושה אמריקניזציה של הסיטואציה. במילים אחרות: ווי וויל נוט נגושיאט ווית' טרוריסטס. אכן, אילן גבוה להיתלות בו וגם נימוק טקטי שאין לזלזל בו, אבל הוא כמובן שגוי כי זה לא אותו דבר. אין דין השחמט הגלובאלי של ארה"ב כדין מלחמת ההישרדות המקומית שלנו.

היכולת של נתניהו (וממשלתו) לסרב לעסקת חליפין של חייל אחד, גלעד שליט, תמורת אלף טרוריסטים נובעת ישירות מן הדמוקרטיה. העם אמנם רוצה את גלעד שליט בבית, אבל יש רוב בציבור נגד ביצוע עסקה. נתניהו מיישם את דעת הרוב.
נכון שיש כאן מימד אלקטוראלי, כאשר אותו רוב מתנגד הוא סלע קיומו הפוליטי של נתניהו, אבל זאת הדמוקרטיה – האלקטוראליה היא מיסודותיה (אם לא ה-).
בקיצור, שוב מתברר שיש מחיר לדמוקרטיה.

השורה התחתונה היא שנתניהו צריך לראות יתרון אלקטוראלי בעסקה כדי שהוא יפעל לקיומה. כלומר, יש להעניק למחאה הציבורית משקל אלקטוראלי.

הפעילות הציבורית למען שחרורו של גלעד שליט (קרי, ביצוע עסקת חליפין לא מאוזנת ומסוכנת בעליל) בנויה על שלושה יסודות:
1. מודעות – לא לתת לגלעד שליט לרדת מעל סדר היום.
2. חמלה – יצירת הזדהות עם החייל הבודד באפלה ועם משפחתו המיוסרת.
3. ערכיות – לא מפקירים חייל בשטח.

הכל טוב ויפה אלא שזה לא מספיק. קמפיין של רגשות, חזק וצודק ככל שיהיה, לא יכול ליצור מומנטום אמיתי. יש מקרים שלא מספיק לרגש, צריך גם לשכנע.

בסופו של דבר הדיון הציבורי התנקז לשאלת הסיכון. ההיסטוריה מוכיחה כי על עסקאות שכאלה היהודים משלמים בדם; האם היהודים צריכים לקחת את הסיכון הזה שוב, תמורת גלעד שליט?

אני לא בטוח שזה מוסרי לצפות (ואף לדרוש) מהעם להקריב עשרות בני אדם תמורת שחרורו של חייל אחד. אבל אני בטוח שזה ערכי.
בעיני אין שום הבדל בין החיילים שהקריבו את עצמם במבצע 'חומת מגן' שחיסל את אינתיפאדת אל אקצה לבין כל אחד אחר, חייל או אזרח, שייהרג (חס וחלילה) מהאפטר אפקט של מבצע 'פדיון שבויים'.
זה יכול להיות אפילו אני.
כלומר, העמדה שלי בעד עסקה מסוכנת שתחזיר חייל ישראלי אחד לחיק משפחתו, היא מתוך שייכותי לקבוצת הסיכון. זאת המתמטיקה של הציונות – להיות פה בידיעה שזה מסוכן.

את זה צריך להזכיר לעם ולא לממשלה. קהל המטרה של הקמפיין לשחרורו של גלעד שליט במחיר דמים הוא העם, שצריך להשתכנע ולהגיד בקול גדול – כן, אנחנו מוכנים לקחת את הסיכון. תנו להם את אלף רוצחים והביאו את גלעד שליט הביתה.

הטעות האסטרטגית של מובילי הקמפיין היא הפנייה למעלה ולא למטה. הטעות הטקטית היא הסתרה/התעלמות/הכחשה של הסיכון.
כדי להפוך את המחאה הציבורית ממופע הזדהות אנמי למאבק עממי אפקטיבי, צריך להגיד את כל האמת.

במילים אחרות

אלף אסירים בחליפות ועניבות
19.02.2009

אם כל העסקאות – לשחרר את כל האסירים הביטחוניים
15.03.2009

גלעד שליט: צבא החברים | ויקיפדיה |

***
התמונה: פושוט שריונר; טוראי גלעד שליט מתוך כתבה באתר חרדים.

דה-מרקר קפה

יאיר נווה, רמטכ"ל זמני (פוסט ארוך על רמטכ"ל קצר)

אלוף יאיר נווה, המשמש כעת כסגן הרמטכ"ל של צה"ל, יתחיל בעוד עשרה ימים, ב-14 בפברואר 2011, ג'וב מוזר – רמטכ"ל זמני ל-60 ימים. למה זמני? למה לא רמטכ"ל קבוע?

110204-yairnave

הוא סגן רמטכ"ל
יאיר נווה מונה לתפקיד סגן הרמטכ"ל ב-25.011.2010, כחודשיים וחצי בלבד לפני מועד כניסתו המתוכננת לתפקיד רמטכ"ל זמני.
בעת מינויו של יאיר נווה לתפקיד סגן הרמטכ"ל כבר היה ידוע כי מינויו של אלוף יואב גלנט לרמטכ"ל נמצא על ציר של קשיים, אחרי פרשיית 'מכתב הרפז' ובתחילת האופנסיבה בנושא הקרקעות במושב עמיקם.
לא רק שהוא מונה לסגן רמטכ"ל, יאיר נווה נמשך חזרה אל צבא אחרי שלוש שנים כאזרח.
אי אפשר להתעלם ממוטיב הבהילות והחירום שמלווים את מינוי הזה.
אז אם כבר הציגו אותו כאלטרנטיבה מיידית למקרה של שיבוש ביכולת התפקוד של הרמטכ"ל, למה לא לממש את זה? הרי מינויו של גלנט השתבש, לא?! האלטרנטיבה כבר כאן. אתם מיניתם אותה.

הוא מתאים לתפקיד
האם יאיר נווה מתאים לתפקיד רמטכ"ל? יאיר נווה היה לוחם חי"ר, מחט גולני, ראש מחלקת תורת לחימה (חי"ר), אוגדונר, ראש מטה אסטרטגי ואלוף פיקוד.
אנא ערף, על פניו נראה לי מתאים.
אבל אני פטור מניתוח יכולותיו של יאיר נווה כאיש צבא וכמצביא, כי כאמור מישהו כבר החליט שאלוף יאיר נווה הוא בעל כישורים מתאימים לתפקיד ראש הצבא.
אז אם הוא מתאים לתפקיד, מה הקטע של 60 יום?
ואם הוא לא מתאים, אז למה אמרתם שהוא כן מתאים?

הוא ראוי למשרה
בית המשפט העליון בהרכב של שלושה שופטים – עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן – הסכים למעשה עם שר הביטחון ועם ראש הממשלה כי יאיר נווה הינו אלטרנטיבה ראויה לתפקיד רמטכ"ל.

בג"ץ דחה את העתירה נגד מינוי האלוף יאיר נווה לתפקיד סגן הרמטכ"ל
03.02.2011, הארץ

לפסיקה הזאת של בג"ץ יש היבטים נוספים. מבלי לזלזל אני מדלג עליהם, הן מפאת קוצר הזמן והיריעה והן משום הצורך לחתוך את הנושא. כי אני לא מצליח להבין מה זאת אומרת "רמטכ"ל זמני" וההגדרה הזאת גורמת לי לאי שקט נפשי.
בינינו, אני בכלל לא בטוח שיש לי יכולת להשפיע על קבלת ההחלטות בנושא מינוי הרמטכ"ל הבא של צבא הגנה לישראל, אבל מה אכפת לי לנסות?!
יש אינטרנט, יש דמוקרטיה, יש לי מה להגיד.

זה עוד לא נגמר, כי ביום ראשון תוגש עתירה נוספת, אבל לפחות ברמת הכישורים – יאיר נווה הוא בחירה סבירה גם על דעת הרשות השופטת.
אפשר ומותר לחלוק על דעת בג"ץ, אבל אסור לבטל אותה או לזלזל בה – כפי שהטיב בית המשפט להסביר ליאיר נווה עצמו.
אז אם יאיר נווה עבר את מבחן הסבירות של בג"ץ, שבעצם אומר שמקצועיותו של יאיר נווה אינה מוטלת בספק – מה מונע מהבוס שלו להמליץ עליו ולסגור את הפינה?

הוא המועמד הטבעי
במצב שנוצר עם ביטול מינויו של יואב גלנט, המועמד הטבעי לתפקיד הרמטכ"ל הזמני הוא הרמטכ"ל המכהן, גבי אשכנזי.
אני לא מבין מה מונע משר הביטחון, אהוד ברק, להמליץ על גבי אשכנזי כרמטכ"ל זמני, עד שהוא יחליט על מי להמליץ כרמטכ"ל קבוע הבא של ישראל, אבל אני זורם איתו.
או-קי, אהוד, גבי אשכנזי עד כדי כך לא ראוי שהוא לא יקבל ולו דקה נוספת. סבבה.
נחש מי המועמד הטבעי הבא בתור… יאפ, יאיר נווה. מה הבעיה איתו?

הוא היה אזרח
יש טענה כי יאיר נווה הוא אולי איש צבא מעולה, אבל הוא כבר לא מחובר אחרי שבילה שלוש שנים כאזרח. אלא שזה מזכיר בדיוק את הרמטכ"ל הנוכחי, גבי אשכנזי, שחזר לפקד על צה"ל כשלוש שנים לאחר מסיבת השחרור ולאחר שנכנס לתפקיד היוקרתי של מנכ"ל משרד הביטחון.
כלומר, שלוש שנים באזרחות הן לא זמן מספיק כדי שגנרלים יעלו חלודה.
ברמה העקרונית אני בכלל לא בטוח ששלוש שנים באזרחות זה לא יתרון במרוץ לרמטכ"לות.

אז אם כבר יש תקדים, שוב עולה השאלה – מה הבעיה עם יאיר נווה?

הוא לא מושלם
רשמתי לפני מזמן את הכשל במטה של יאיר נווה, שנחשף עם פרשת אורי בלאו הידועה בכינוי פרשת ענת קם – 10 הערות על פרשת ענת קם, סעיף 2. כתם מקצועי ללא כל ספק.
חיפוש בגוגל יציף הקשר להטרדה מינית – יאיר נווה זוכה. שימו לב להבדלים בין המידע שקיבלו על הזיכוי קוראי נענע 10 וקוראי Ynet.

במדד השלמות יאיר נווה ניצב בין הפטיש של הימין לבין הסדן של השמאל; אלה סופרים לו את ההתנתקות ואלה סופרים לו את החיסולים הממוקדים. אלה קוראים לו פושע ואלה קוראים לן פושע.

אם שני הקצוות כל כך כועסים, את מי שניצב במרכז זה עשוי דווקא להרגיע.
בהתנתקות יאיר נווה הוכיח כי הוא מציב את המחויבות לממלכתיות מעל המחויבות לקהילה, ויותר מזה מעל האמונה הדתית.
זהו פן ייחודי של יאיר נווה, חובש הכיפה הראשון שהיה אלוף פיקוד.

על עניין החיסולים בעצם כבר דיברנו – בג"ץ בכבודו ובעצמו דחה את התביעה בעניין זה.
למי שלא זוכר; בית המשפט העליון לא שלל את מדיניות החיסולים אלא הבהיר סייגים ליישומה.
למי ששכח; בדמוקרטיה מותר להביע דעה נגד פסיקות של בית המשפט.
למי שלא יודע; ההתבטאויות המסוימות של יאיר נווה נאמרו לפני פסיקת בג"ץ המסוימת.

המסר של בית המשפט העליון ליאיר נווה היה פשוט: אתה בסדר גמור, רק תשמור על הפה.
אז יכול להיות שיאיר נווה הוא לא מועמד מושלם, אבל הוא לגיטימי.
בניגוד, למשל, ליואב גלנט שגם הוא לא מושלם, אבל לא לגיטימי.

הוא הרמטכ"ל הבא
טוב, בעצם כבר נקבע שכרונולוגית יאיר נווה יירשם כרמטכ"ל הבא של צה"ל. אבל זה צריך להיות מינוי של קבע, לכל הקדנציה הבאה של הרמטכ"לות.
בשתי מילים: יופסק הברדק.
במילה אחת: חאלאס.

נ.ב.: כל רמטכ"ל הוא בעצם מינוי זמני ל-3 או 4 שנים בלבד.

ויקיפדיה
יואב גלנט
יאיר נווה
גבי אשכנזי
רמטכ"ל
סגן הרמטכ"ל

***
התמונה: אלוף יאיר נווה צופה שמאלה, תמונה מתוך אתר דובר צה"ל.

אם חשבתם שאהוד ברק צריך לפחות חודשיים כדי להנדס מחליף ליואב גלנט, אז לא.
48 שעות אחרי שהוא מינה את יאיר נווה לרמטכ"ל לפני כחודשיים, הוא מצא את המועמד המתאים לשלוש השנים הבאות – האיש שהפסיד לגלנט במירוץ הקודם לפני כחצי שנה – בני גנץ.
הפוסט נכתב ופורסם לפני שהתברר שהקונספט של רמטכ"ל זמני כבר לא בתוקף.
זה לא אומר שהוא לא רלוונטי. תחליטו אתם.

דה-מרקר קפה

חשיפת פרטי החיילים באינטרנט – פעילות מלחמתית

אתר אינטרנט שכותרתו "פושעי מלחמה ישראלים" חושף פרטים אישיים של כ-200 חיילים אשר השתתפו במבצע 'עופרת יצוקה'. לאחר כמה ימים פורסם כי האתר הורד מן הרשת, אבל אני מצאתי לינק פעיל שלו.
אל תעצרו את הנשימה, כי אני לא מתכוון לפרסם את הלינק הזה.

101119-cat-spy

למי שלא מעודכן בפרטים:
אתר חושף פרטי קצינים וחיילים: "פושעי מלחמה"
NRG, 18.11.2010

האתר החושף פרטי חיילים הוסר מהרשת
Ynet, 18.11.2010

חיילי צה"ל שהושפלו ברשת יוכלו לתבוע את האתר שחשף אותם
TheMarker, 19.11.2010

לאתר הזה יש כמה מטרות; אחת מהן, המטרה המיידית, היא לסייע לעורכי דין מסוימים באירופה לצוד את האנשים האלה, אם במקרה הם מגיעים לשם לחופשה או עסקים.

איך אתם מגדירים את האתר הזה; אתר מחאה? אתר נשכני? אתר אינפורמטיבי?
האם זה נכלל במסגרת חופש המידע, חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת?

לפני שאתם עונים תחשבו על זה;
אם מחר מישהו מפרסם באינטרנט רשימה, עם פרטים אישיים מזהים, של 200 פעילי שמאל רדיקאלי המנהלים מגעים עם תקשורת זרה וארגונים אנטי ישראליים, במטרה לסייע לעורכי הדין של החיילים לבסס את התביעה נגד האתר ומפעיליו, מה תגידו?

או על זה;
אם יתברר כי הפרטים האלה נדדו מהדיסק-און-קי של ענת קם ואורי בלאו אל האינטרנט.

או על זה;
בנכם החייל או בתכם החיילת מופיעים ברשימה.

איך תגדירו את מי שהעביר את שמות החיילים ופרטיהם אל צוות האתר?
מה דעתכם על ההגדרה "משתפי פעולה עם האויב"? אולי בוגדים?
האם דעתכם תשתנה אם חלילה אחד מהחיילים המופיעים באתר ייפגע?

האם ברור לכם שאם לא מדובר בישראלים, ההגדרה היא "מרגלים"?!

אתר "פושעי המלחמה" הוא חציה של קו המפריד בין העברת דעות להעברת מידע.
זאת כבר לא רק פעילות מרגיזה ו/או בזויה. זאת פעילות שמסכנת חיילים.
פעילות מלחמתית, קוראים לזה.

***
התמונה: חשדות אינסטינקטיביים, מתוך אתר אישי ישן מאוד.

החיילים שמופיעים ברשימה קיבלו מכתבי נאמה שמקורם כנראה בספרד
26.11.2010, חדשות 2

דה-מרקר קפה

חיילים רוקדים

100729-dancing-soldiers-jordan

לפני כמה שבועות הופץ באינטרנט סרטון קצר (1:50 דקות) בו נראים חיילי צה"ל מחטיבת הנח"ל מבצעים ריקוד לצלילי הלהיט 'טיק טוק' של קאישה, הידוע בכינויו 'שיר המקפלות', בעת סיור בחברון. קליפ הנחלאים זכה למיליוני צפיות במאות ערוצי יו-טיוב אישיים והופץ בבלוגים, מאמרים ורשתות חברתיות בישראל ובכל העולם.

חייל הנח"ל רוקדים בחברון
הקליפ הרשמי של קאישה
המקפלות מ'ארץ נהדרת'

לאחר גלישה לא יותר מדי מאומצת באוקיינוס הוידאו של יו-טיוב גיליתי כי הנחלאווים המפזזים בחברון לא המציאו שום דבר שלא נרשם קודם בפולקלור הצבאי הגלובאלי. לוחמי הנח"ל רק עשו את זה הרבה יותר קצר, ממוקד ואלגנטי. ועם טעם מוסיקלי יותר טוב. הם גם כנראה היחידים שהפיקו את הקליפ בזמן מבצעי.

נומה נומה היי
ביו-טיוב הישראלי יש טרנד של 'המקפלות'. ביו-טיוב העולמי יש תת טרנד של 'נומה נומה היי' – אנשים מתחרעים לצלילי הדאנס הרומני שהרקיד את העולם הרבה לפני 'טיק טוק'.

בסרטון למעלה נראים ימאי הצי האמריקני (הנייבי) בקליפ דאחקה מתוצרת עצמית. הקליפ הועלה ע"י אשתו של אחד המשתתפים (לא ברור מי) בפברואר 2008.
למעלה מ-2 מילין צפיות כבר נרשמו.
http://www.youtube.com/watch?v=puVmKfCwb4M

הביצוע הפרטי הזה של 'נומה נומה היי' כבר הגיע קרוב ל-40 מיליון צפיות.
http://www.youtube.com/watch?v=60og9gwKh1o

***
בסוף הקליפ של הנייבי יש קרדיטים על רקע פסקול שונה לגמרי – סמות' קרימינל של מייקל ג'קסון בביצוע האגרסיבי של אליאן אנט פארם.

למי שלא מכיר את הביצוע
http://www.youtube.com/watch?v=CDl9ZMfj6aE

למי שלא מכיר את המקור של מייקל ג'קסון (אורך מלא)
http://www.youtube.com/watch?v=c-WVpQ0ZG8Q

טרלהלהלה בעירק
לוחמי חייל הרגלים האמריקנים בעירק הפיקו במרץ 2008 קליפ לא פחות דחקאי על פסקול יורו-דאנס עוד יותר אידיוטי, שכולל את השורה "אווו, נגעת לי בטרלהלה" (תרגום חופשי).
הם זכו לכ-1.5 מיליון צפיות. גם הקליפ הזה נסגר עם קרדיטים על רקע רוק אמריקני עצבני לשיר שלא זיהיתי.
http://www.youtube.com/watch?v=j8rm56hTDDs

אלקטריק אווניו
הקליפ הזה, גם הוא של לוחמי רגלים אמריקניים בעירק, מציב רף גבוה יותר ליצירתיות ולביצוע וגם לבחירת הפסקול.
http://www.youtube.com/watch?v=UW1toLy_FMQ

על אותו פסקול – אלקטריק אווניו – מוגש גם הקליפ הבא, אחד מן המפורסמים, שמתרחש בחלקו גם בזמן מבצעי עם אפיזודות מהשטח
http://www.youtube.com/watch?v=M-zx02Xb600

אל תחמיצו – ריקוד הקוזאקים
אחרי שהתברר שזה לא ביג דיל להשיג ביו-טיוב חיילים אמריקנים רוקדים, התחלתי לחפש חיילים במחול מצבאות אחרים.

מצאתי חיילים רוסים. כנראה לא אמיתיים, אלא אם כן חלק מתוכנית האימונים היא כוריאוגרפיה. זה כנראה סרטון של איזו הפקה, אולי אפילו הוליבודית.
http://www.youtube.com/watch?v=rNXKuwhhC1c

מה שיותר מעניין הוא הסרטון הבא שמציג פסקול שונה לגמרי אותו ויז'ואל בדיוק (עם אפקט של שטיפת צבעים)
http://www.youtube.com/watch?v=G4CUczb2JVA

***
ריקוד הלוחמים האוקראינים (תכל'ס, קוזאקים) הוא בודאי לא אותנטי, אבל הוא חלק מהפקה אוקראינית בשם 'לידתו של הריקוד'. מה מוכיח שחיילים וריקודים זה לא רק דאחקות אלא גם תרבות, ואפילו שורשית.
http://www.youtube.com/watch?v=qiakVUKYCSQ

אללה איסתור בטיוואנית
הכתובית לסרטון ממליצה לא לקחת את מה שרואים ברצינות רבה מדי. לא בטוח שזה נכון. מה שבטוח זה שהריקוד של הכוחות המיוחדים של טיוואן הצטלם בשטח. אם מקשיבים בלי לראות יש תחושה קצת חמאסית. גם אם מסתכלים ומחליפים בראש את התפאורה.
http://www.youtube.com/watch?v=lbWun4cLEwM

דאחקה בקוריאנית
יכול להיות שאלו באמת חיילים קוריאנים ברגע של ניוון מערבי, או שאולי חבר'ה צעירים עם אותו טעם אינפנטילי במכנסיים… ובמוסיקה
http://www.youtube.com/watch?v=G1mAT6vwPxg

נשים צפון קוריאניות בריקוד קבוצתי (שחייה צורנית על דשא) במדי צבא. גם אם הן לא באמת חיילות הן מגויסות
http://www.youtube.com/watch?v=Ps9cPhzLf1E

הומור בריטי
את הצבא הבריטי מייצגת פלוגת מונטי פיית'ון, סיירת ההומור המיוחד של בריטניה הגדולה
http://www.youtube.com/watch?v=Z99SIuJuxPo

אירן דאנס
חייל אירני (לפי הכותרת) כנראה עורפי (לפי הכרס) בריקוד שלא ברור מה העניין שלו. האירוע די המוני אבל הקהל נראה הומוגני – חיילים אחרים.
http://www.youtube.com/watch?v=-kXAQcGvU9w

אוריינטליזם
הכוריאוגרפיה של חמאס מאוד בסיסית בסך הכל. מבחר תנועות קלאסיות שמעניקות ניחוח של סרט קראטה ישן.
http://www.youtube.com/watch?v=tZOrR2WYdaI

סגירת מעגל
לא רק הנחלאים רוקדים בצה"ל. לפניכם ריקוד שורות של חיילים ישראלים, אמנם לא בסיטואציה מבצעית אבל משלנו, בסרטון מיוני 2008 שזכה לכ-45 אלף צפיות.
http://www.youtube.com/watch?v=RqHWhmombCY

ואלה חיילים ישראל שהכוריאוגרפיה שלהם הועלתה ליו-טיוב כבר ביוני 2007. לא ממש קרביים כנראה, אבל בטח יש להם תפקיד. צולם בדרך לחדר האוכל
http://www.youtube.com/watch?v=NWhbbPL2f3A

קינוח


התרנגולים, שיר אהבה חיילי, מאת חיים חפר וסשה ארגוב

***
התמונה: חיילים ירדניים רוקדים לצלילי נגינת חמת חלילים, מתוך קטלוג התמונות באתר לייף.

דה-מרקר קפה

שוברים שתיקה כבית השקעות

שוברים שתיקה

קראתי חלק מן ה"עדויות" המופיעות בחוברת 'עופרת יצוקה' שפרסם החודש (15.07.2009) ארגון 'שוברים שתיקה'. בנוסף, ניהלתי אי אילו ויכוחים עם תומכי 'שוברים שתיקה', שכמובן נורא מתלהבים מהחוברת החתרנית והנשכנית. להמשיך לקרוא "שוברים שתיקה כבית השקעות"

זה הדגל שלי – מחשבות על כדורגל ביום הזיכרון

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, שעת בוקר מוקדמת. עוד כמה שעות צפירה, טקס ואחר כך רשימת סידורים למנגל המסורתי של יום העצמאות. קודש וחול בערבוביה.
אני גולש באינטרנט, מחפש שמות שאני מכיר. המלך של הבלוק השני בשכונה שנהרג במלחמת ששת הימים, הבעל של השכנה ממול שנפל במלחמת יום כיפור, הבן דוד הרחוק שלא חזר מאותה מלחמה, שמות מלוח הזיכרון בבית הספר בו למדתי, מהמתנ"ס בשכונה בה גדלתי, שמות של גיבורים. להמשיך לקרוא "זה הדגל שלי – מחשבות על כדורגל ביום הזיכרון"

עוד פוסט על פשעי מלחמה שהיו או לא היו, תלוי איך מסתכלים

כמו שהיה צפוי, מתחילים לזלוג סיפורים מעוררי מחשבה מזירת הלחימה של מבצע 'עופרת יצוקה'.
כמו שעוד יותר היה צפוי, הדיון הוא צעקני. שמאלני האספרסו מערבבים בזעם מול ימני השווארמה שלועסים בכעס. הכותרות בתקשורת אגרסיביות, כי אצלם המאבק אינו על האמת אלא על הקליק ועל הטוקבקים. גם הבלוגרים מתחרים על הכותרת שתביא הכי הרבה כוכבים. מבחר לינקים בהמשך.

ואני שואל, על מה בעצם המהומה?

החיילים מתחילים לפרוק את מטעני הנפש
זה כל כך טבעי. לחימה היא חוויה מטלטלת. אלפי אנשים עברו אותה במבצע 'עופרת יצוקה'. בטח שהם יתפרקו אחרי זה. שהרי אלמלא היה צורך לתת לחיילים לפרוק מתחים ודילמות, לא היו מתקיימים אותם כנסים כמו זה שהתקיים, מעשה שגרה, במכינה הקדם-צבאית ע"ש רבין, בפיקודו של דני זמיר.

קל וחומר אחרי מבצע 'עופרת יצוקה' שהוא עתיר דילמות מיסודו ובמהותו.
מכיוון שאנחנו "חברה צבאית" שנמצאת באופן מתמיד במצב לחימה, מנגנוני הפירוק האלה חשובים מאין כמותם – לכל חייל בפני עצמו, לחברה, לצבא.
לכן, מי שקורא את הדיווחים על העדויות המסוימות (בטח יהיו עוד) צריך לשמוח, להירגע ולהיות גאה.
לשמוח שהכל יכול לעלות על השולחן והשקיפות חיה ובועטת, להירגע כי החיילים המצוינים אינם נחים על זרי הדפנה אלא שואפים להשתפר עוד ולהיות גאה על כך שהם לא לוקחים שום דבר כמובן מאליו.

חומר למחשבה; חוויות קשות הן פשעי מלחמה?

לדיון המוסרי יש ערך מבצעי
שיירת השמאלנים בקפה כבר חוגגת את פשעי המלחמה בשירת 'ידענו' וגניחות 'אמרנו לכם'. בסופו של חשבון באמת צריך להגיד גם להם תודה, בשם האומה ובשם צה"ל ובשם המוסר הצבאי.
לדוגמא; בזכותם כי רבה חיל האוויר משקיע בוחטות בפיתוח וברכישת תחמושת מדויקת, במקום לחסוך ולרכוש תחמושת פחות מדויקת אבל לא פחות אפקטיבית. צה"ל משלם יותר כדי להרוג פחות.

אם קל להבין את הצורך והשאיפה לחסוך בחיי אזרחי אויב, על אחת כמה וכמה קל להבין את הצורך לחסוך בחיי חיילינו. כלומר, אם מתוך האימונים והתדריכים שלפני המבצע הבין כל חייל שחייו שלו וחיי חבריו קודמים לחייו של פלסטיני כלשהו בזירת הלחימה – ילד או מבוגר, גבר או אשה – זה טוב.
קר ואכזרי אבל מקצועי וצודק.

חלק ניכר מהאבידות שלנו במבצע 'עופרת יצוקה' נבע מירי של כוחותינו. ירי בשוגג.
זאת עדות לא פחות טובה (ויותר כואבת) למורכבות המיוחדת של לחימה נגד מיליציות טרור בתוך אוכלוסיה אזרחית צפופה.

בכל העדויות שפורסמו עד כה לא מצאתי אחת שמעידה על כוונת מכוון, על תאוות רצח, על דם קר.
יש שני מקרים שנראים חמורים, אליהם מתייחס מתי גולן בכתבתו בגלובס. ממה שהצלחתי להבין, יהיה קל להוכיח שאחד הוא בלבלה מבצעית והשני שיפוט לקוי.
ואם נמצא ששני החשדות אכן מוצדקים ומדובר בפשעי מלחמה, מה זה בעצם אומר; שצה"ל הוא צבא לא מוסרי או שהוא צבא כל כך מוסרי עד שמקרה אחד או שניים, אם קרו, מטלטלים אותו?

יפה עשה דני זמיר, מפקד המכינה הקדם-צבאית, שמצא את הזמן ועשה את המאמץ להעביר את החומר לידיעת הרמטכ"ל. כל דבר דורש תחקיר. לא כל דבר דורש חקירה.

חומר למחשבה; טרגדיה היא פשע מלחמה?

האגודה לתרבות הדיור
עמירה הס מפרסמת כבר כמה זמן ב'הארץ' כתבות "תחקיר" מעזה שלאחר 'עופרת יצוקה'. יש שם עדויות דומות. החומר כה דליל עד שבאחד ממאמריה הראשונים (את הלינק הזה לא מצאתי) היא התמקדה בכך שמשפחה שהצבא התמקם בביתה הועברה לחדר הכי קר בבית.
במלחמה הבאה בכל פלוגה תהיה שפרה סורגת.

עמוס הראל מביא היום ב'הארץ' את התמליל מתוך אותו מפגש במכינה הקדם-צבאית. המסקנה היא בלתי נמנעת; מלחמה זה חרא של עניין. אבל על זה כבר דיברנו.

התיאורים הכי קשים מילולית נשמרו דווקא לפשעי הגרפיטי והנזקים לרכוש בבתים בהם עברו החיילים.
בתמצית: החבר'ה בהמות. השאירו לכלוך וזוהמה וגרפיטי לאומני בכל מקום. זוועה. חוץ מזה יש הרבה שממש שונאים ערבים.

חומר למחשבה; חייל לא פוליטיקלי קורקט הוא פושע מלחמה?

גיוס תחת השפעה
הדיון הזה – החל מתחושות החיילים, דרך הזדעקותו של דני זמיר, עבור בעמוס הראל ועד אחרון הבלוגרים – הוא טוב מאוד, רצוי וחשוב. כל עוד הוא בעברית.
כאשר הוא עובר ללועזית זה אומר שהעניין הוא לא ביקורת ותיקון אלא גיוס כספים.

חומר למחשבה; מי מתפרנס מפשעי מלחמה?

פינת הדמגוגיה הזולה
ברגע של דמגוגיה אפשר לחשב בכמה אפשר היה להעלות את שכר המורים לו חיל האוויר היה משיג את מטרותיו עם תחמושת יותר זולה.
אפשר גם לעשות חישוב אפילו יותר דמגוגי; כמה ילדים פלסטינים היו נהרגים לו תקציב ההתחמשות של חיל האוויר היה קטן יותר?

לכל דבר יש מחיר, גם להחלטה להיזהר ככל האפשר מפגיעה בחפים מפשע.
מצד אחד, חיל האוויר משלם יותר כדי להרוג פחות. מצד שני, אחת התוצאות של ההשתכללות האווירית הזאת היא היכולת לבצע סיכולים ממוקדים בלי קומנדו. דהיינו, חיסכון.

חומר למחשבה; האם יתרון צבאי הוא פשע מלחמה?

***
לינקים נבחרים

30.03.2009 – החקירה במקרים שנדונו בכינוס הופסקה
דיווח ב-Ynet

דני זמיר, ראש המכינה הקדם צבאית ע"ש יצחק רבין ז"ל באורנים,
פרסם מאמר בעקבות הפולמוס שעורר מפגש הלוחמים במכינה.
מוסריות היא כח
23.03.2009 | Ynet

יואב גלנט, אלוף פיקוד דרום, שתכנן ופיקד על מבצע 'עופרת יצוקה',
נאם באירוע צבאי והתייחס לדיון  על מוסריותו של צה"ל
האלוף גלנט: גאה בצבא המוסרי שלנו
24.03.2009 | Ynet

התמליל
עדויות החיילים נחשפות: ירי צלפים על נשים וילדים, הפצצות עיוורות ותאוות הרס
20.03.2009 | הארץ

ידיעות

גרסת צה"ל: כ-600 אנשי חמאס ו-309 אזרחים נהרגו במבצע בעזה
25.03.2009 | הארץ

פלסטינים בעזה: "עדויות החיילים לא מפתיעות"
20.03.2009 | Ynet

עדויות חיילים מעזה: "ההוראות היו בעצם לרצוח"
19.03.2009 | Ynet

חוקר של האו"ם: נעשו פשעי מלחמה בעזה
19.03.2009 | NRG

ההדפסים שעל חולצות יחידות צה"ל: הרג תינוקות ונשים בהריון ופיצוץ מסגדים
19.03.2009 | הארץ

עדויות החיילים נחשפות: הוראות פתיחה באש מתירניות, הרג אזרחים פלסטינים, הרס מכוון של רכוש
18.03.2009 | הארץ

דעות
הצבא הכי מוסרי בעולם *****
23.03.2009 | דה מרקר קפה

גדעון לוי: צבא הגנה לישראל?
22.03.2009 | הארץ

פקודה בלתי חוקית בעליל?
22.03.2009 | דה מרקר קפה

עיתון לאנשים רעים
21.03.2009 | דה מרקר קפה

מתי גולן: מדוע הבליט עורכו של "הארץ" את המעשים המזעזעים והקשים שעשו חיילינו בעזה
20.03.2009 | גלובס

הציניות היצוקה של אהוד ברק
20.03.2009 | דה מרקר קפה

אם נראה לכם שאין קשר
20.03.2009 | דה מרקר קפה

מלחמת אזרחים בכל מחיר
19.03.2009 | דה מרקר קפה

חיילי צה"ל מצהירים: אנחנו רוצחים בדם קר
19.03.2009 | דה מרקר קפה

עזה: פשעי מלחמה?
27.01.2009 | דה מרקר קפה

עופרת יצוקה, הזוית של אורי אבנרי
03.01.2009 | גוש שלום

מידע
וויקיפדיה: מבצע עופרת יצוקה
אתר צה"ל: מבצע עופרת יצוקה
חה"א השלים תחקירי המבצע: 99% מהירי פגע בדיוק במטרה

דה-מרקר קפה

פנינה שרביט-ברוך לא התירה רסן – היא הרסן.

תגובה לפוסט הגול העצמי של פנינה שרביט, מאת אורן מדיקס
ציטוטים בשחור, מענה באדום.

החוק הבינלאומי נועד להגן על החלש, נטול הזכויות מפני החזק ממנו.
החוק הבינלאומי נועד להגן על הרבה דברים. בין השאר על החלש ובין השאר גם על החזק.
לא כל חלש הוא נטול זכויות. גם לחזק יש זכות להגן על חייו.
הפניה לפוסט שכתבתי: לצד הצודק אסור להיות חזק?

פנינה שרביט בחרה להפוך את החוק הבינלאומי לאת לחפירת קבריהם של מאות חפים מפשע.
פנינה שרביט-ברוך בחרה להעניק לצה"ל מטרייה משפטית שנועדה ליצור מגבלות פעולה במסגרת
המטרה של גב' שרביט-ברוך היתה להבטיח כמה שפחות קברים של חפים מפשע – בעיקר מהצד שלנו, אבל לא רק.
אני יוצא מנקודת הנחה שגב' שרביט-ברוך ידעה גם להגיד לא.
הפניה לתגובותיי בפוסט מאת שולי דיכטר: לפני חמש שנים, והיום?

מה שעשתה, הוא להרחיב את מושג האשמה עד כדי כך, שחפות מפשע, כמעט שאינה אפשרית. היא הפכה את המשפט העממי 'אוי לרשע ואי לשכנו' לנורמה משפטית לפיה אפשר לחרוץ גורלות – וזה עוונה הגדול.
מי שיצר מצב בו לחפים מפשע אין סיכוי הוא חמאס, אשר מילכד את האוכלוסייה עליה הוא אמור להגן. חורץ הגורלות של 'עופרת יצוקה' הוא חאלד משעל שהוביל את אסטרטגיית הקורבנות של חמאס.
הפנייה לפוסט שכתבתי: הם לא היו מגן אנושי.

אבל מעבר לכך, באופן אירוני, היא גם פועלת כפרקליטת החמאס.
שהרי אם שוטר פלסטיני אינו חף מפשע שכן, בעתיד, מי יודע, ישתתף בלחימה נגד ישראל ורוב אוכלוסיית עזה גם היא אשמה, מפני שבחרה, כידוע, בחמאס, כל אזרחי ישראל גם הם אשמים בכיבוש. רובם ככולם בחרו במפלגות שפעלו באופן ישיר להעמקת הכיבוש, חלק גדול קשור במישרין או בעקיפין במנגנון הכיבוש – אפילו עובדי תנובה המספקת, כידוע, תוצרת להתנחלויות, אינם חפים מפשע, אליבא דשרביט.
שלא לדבר על הבוגרים המשרתים במילואים ועל הילדים שיגדלו להיות חיילים.
מכבסת המילים.
שוטרי חמאס מהווים חלק ממה שחמאס מכנה 'הכוח המבצעי' שתפקידיו כוללים בין השאר לחימה בחיילי צה"ל ואבטחת שיגורי טילים. לא צריך דמיון יותר מדי פרוע כדי להעריך מה עושה משטרה בתוך אוכלוסיה ממולכדת.

חמאס מסמן לא את כל אזרחי ישראל אלא אל כל היהודים בישראל ובכל מקום. אם אתה לא מאמין לי, קרא את אמנת חמאס. הם לא מכירים בזכותנו לחיות כאן ובכלל. זאת אומרת שכל הניואנסים כבר ממילא קיימים ומהווים רקע לפעילותה של הגב' שרביט. אני מניח שכל זה היה חלק משיקוליה והמלצותיה.

ההבדל הגדול הוא שההתנגדות הפלסטינית לכיבוש, בעקרון, מעוגנת בחוק הבינלאומי ואילו מעשיה של ישראל הם הפרה של החוק הבינלאומי.
טעות גסה. אין שום חוק בינלאומי שמתיר ירי של טילים על אוכלוסיה אזרחית. חמאס לא עומד בשום קריטריון ולראיה – הקהילה הבינלאומית מחרימה אותו ושואפת לחיסולו.
ישראל פועלת, כאמור, במגבלות של חוקים ואמנות בינלאומיים ומתוך זהירות יתרה וקפדנות רבה. שהרי זהו תפקידה של גב' שרביט-ברוך וחבריה ליחידה (לישראל הרי לא "יאשרו" לעשות את מה שאירופה הנאורה עשתה בקוסובו).

כל זאת, כאמור, כאשר ברור שחפים מפשע אינם מהווים מטרה לגיטימית
חפים מפשע אינם מטרה של ישראל. מצד שני האויב רואה בחפים מפשע מטרות איכות.

ולכן התרת הרסן של פנינה שרביט, תרומתה הכבדה למחיקת המושג 'חף מפשע' היא מכה אנושה לכל מי שצדק ומוסר הם נרות לרגליו.
כותב הפוסט מחק את המושג 'חף מפשע' כאשר הוא בעצם אומר שמי שחזק הוא בהכרח לא חף מפשע.
למי שלא מבין; באירופה "של פעם" נהוג היה לומר שמי שמצליח הוא בהכרח גנב. ואידך זיל גמור.

פנינה שרביט-ברוך לא התירה רסן – היא הרסן.

***
תוספת: 01.02.2009
יפה הגיבוי שנתנה הממשלה היום לפנינה שרביט-ברוך.
יפה גם הגילוי כי 'הארץ', איך נאמר, ריטש קצת את המציאות והציג פנייה של פרופסור אחד, חיים גנז, כמהלך אקדמי מקצועי גורף ולא כדעת יחיד.

קראתי גם את המאמר של אריאל בנדור היום ב-Ynet: הדחת המרצה: בלבול יוצרות.
הכותב תוקף את מאמר המערכת של 'הארץ' (29.01.2009): מינוי לא ראוי. מומלץ.

דה מרקר קפה

כמו רקפות בין הסלעים

כמו רקפות בין הסלעים
שיר חדש מאת אריאל הורוביץ

מנגינה פשוטה, משהו בין ג'ון לנון לשירי מדורה.
עיבוד מינימליסטי, כמעט סקיצה.
המילים – בתים קשים, פזמון רך.
הכל מתחבר.
פשוט תקשיבו. ועוד פעם. להמשיך לקרוא "כמו רקפות בין הסלעים"

סמ"ר דביר עמנואלוף ז"ל

סמ''ר דביר עמנואלוף ז''ל

סיפורו של סמ"ר דביר עמנואלוף ז"ל, חייל גולני שנהרג במבצע 'עופרת יצוקה' מרגש אותי.
זה סיפור של הקרבה. תחשבו עליו ואני בטוח שלא תשכחו אותו. איך אפשר עם חיוך כזה?

ידיעות על מותו של דביר עמנואלוף
סמ"ר דביר עמנואלוף הוא החייל שנהרג הבוקר בעזה
NRG

חברו של ההרוג: היה לו חשוב להגן על האנשים
Ynet

הותר לפרסום: החייל הקדוש דביר עמנואלוף הי"ד
לדעת

מבצע" עופרת יצוקה" | סמ"ר דביר עמנואלוף, בן 22 מגבעת זאב
הארץ

הכותרת באתר 'לדעת' – אתר החדשות של הציבור החרדי – גורמת לי אי נוחות.
אני לא אפתח כעת את הדיון בסוגיית החרדים והצבא, בעיקר כי אינני יודע מי בדיוק מפעיל את האתר ומי גולש בו.
ההתייחסות שלי היא לתואר 'קדוש' שהוצמד שם לשמו של דביר. זה מצלצל לי כמו 'שאהיד'.
אצלנו אין שאהידים, יש חללים. הבדל משמעותי שצריך להקפיד עליו.

דה-מרקר קפה

ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑