חיפוש

#רק_אומר

הבלוג של רונן מאיר

תגית

דסקטופ 2.0

פינטרסט – יש עתיד?

כתבה מתלהבת בג'ואיש ז'ורנל מכתירה את פינטרסט (Pinterest) כמותג המנצח של המדיה החברתית – פינטרסט והקרב על דומיננטיות במדיה חברתית. הערכת שווי טריה מצמידה לפינטרסט תג מחיר של מיליארד דולר. פינטרסט צמחה בשנה האחרונה ב-6,000 אחוזים.

אז מה זה פינטרסט? רשת חברתית שמבוססת על תמונות (וגם וידאו). במקום גלריות יש לוחות (Boards) בהם אפשר לנעוץ (Pin) חומרים ויזואליים, להוסיף כמה מילים ולצרף לגלריה (כלומר, לוח). פשוט וקל; ראיתם ויזואל מעניין/מדליק/חמוד? שתפו בפינטרסט.

פינטרסט

העיסוק בפינטרסט מגניב, חד וחלק, אבל הדיבור כאילו יש פה פוטנציאל לנענע את פייסבוק מוגזם להפליא. פינטרסט עם כל הכבוד (ויש) לא תנענע בעתיד הקרוב אפילו את גוגל פלוס.

הרשת הויזואלית תפסה תאוצה בעקבות כתבה במגזין 'טיים'. יאפ, הפרינט מחסל את עצמו. לאחר הכתבה הרשת צמחה במהירות גדולה יותר מהצמיחה של פייסבוק בתחילת דרכה, וזכתה להרבה כבוד (אמרתי שיש) כאשר הצליחה להתברג לחמישיה הפותחת של מחוללי הרייטינג באינטרנט. פינטרסט מייצרת תנועה לאתרים.

נתוני האיכות של פינטרסט – זמן שהייה, כמות דפים בסשן וכד' – ספקטקולריים. כמו שאמרתי, עיסוק מגניב שמושך אותך לבזבז זמן בכיף. מצד שני, זה לא יכול להיות יומיומי אלא אם יש לך שליחות ספציפית. לדוגמא: להפיץ את התכשיטים שעיצבת, או קולקציה שגזרת, או בוק שעשית. הבנתם, אחלה כלי לקטלוג ששכר SEO בצידו (למי שלא מעלה תמונות אלא מקשר אותן מדפים).

בשלב זה פינטרסט היא רשת של בנות; 80% מהרשומים הם/הן רשומות. יש בה הרבה אופנה, אוכל, ריהוט, עיצוב, שיער וכיוצ"ב. לפחות 70% מהפעילות היא מיחזור תמונות של אחרים (RePin).

פינטרסט בנויה על עניין אחד (שיתוף אינטואיטיבי של תמונות) עם פיצ'ר ייחודי – הריפין. זה לא מספיק למרתון בעולם ה-ווב 2.0, בטח לא לדומיננטיות. הבעיה היא שאם מוסיפים לפינטרסט יכולות בלוג אפשר לקרוא לה טמבלר, ואם לא אז לטווח ארוך הפליקרים הם מחסן יותר נוח.

למי שאינו (אינה) בעל עניין מיוחד (תכשיטנים כבר אמרנו?) העיסוק המגניב בפינטרסט הוא חוויה תחביבאית עם פולס תקופתי – מפעם לפעם חוזרים לשם כמו אל מסעדה טובה.

כבר היו שמועות על ירידת פעילות, במיוחד אחרי עסקת פייסבוק-אינסטגרם.
פינטרסט נולדה כדי להירכש. הקנדידטית הטבעית היא גוגל שיכולה להעשיר את גוגל+ ואת פיקסה. מטיבי לכת אומרים שדווקא לינקד-אין יכולה להרוויח מאוד מיישום כזה. המחיר לא יהיה מיליארד דולר. אם הם יחכו יותר מדי מי שיקנה אותם בסוף תהיה טמבלר ואז זה יהיה מאוד בזול – מחיר הפיצ'ר.

מצד שני, פינטרסט יכולה להפתיע עם ארגז כלים ויזואליים ולטרוף את הקלפים.
מאמר אופטימי.

***
תמונה: הגלריות שלי בפינטרסט 12.05.17.

דה-מרקר קפה

האם מיקרוסופט מפסידה את הדורות הבאים?

השבוע בני הבכור קיבל סוף סוף את הסמארטפון המשוכלל שהוא חיכה לו כמעט חודשיים. הוא כמובן רכון על הצעצוע החדש,מקנפג ומגדיר ומארגן לעצמו את מעטפת המובייל. זמן רב הוא הקדיש לבניית רשימתהקונטקטס (אנשי הקשר) הכרוכה באיזו תסבוכת שלא ממש הבנתי. תוך כדי התעניינות אבהית תהיתי בענין שבשבילי נראה טבעי, אם לא מתבקש; "סינכרנתעם האאוטלוק?", שאלתי את בני.

"אין לי אאוטלוק", היתה התשובה. אני כמובן נדהמתי, אבל כשחושבים על זה – מאיפה שיהיה לו אאוטלוק?! כלומר, יש לו ערכת מיקרוסופטאופיס במחשב השולחני, אבל האאוטלוק לא בשימוש.
 
האם מיקרוסופט מפסידה את הדורות הבאים? זה תלוי בסביבת העבודה בארגונים, שעשויהלהכתיב שימוש בכלים מסוימים. אבל זה לא משנה; בזירה הפרסונלית גוגל שועטת לקראתניצחון. אם מיקרוסופט תתעשת זה ייגמר בתיקו. כרגע הבעיה הכי גדולה של מיקרוסופטאונליין, לפי דעתי המשתמשת, היא הניתוק המוחלט בין הוטמייל (כלומר, לייב) לביןאופיס 365. אגב, אם הגישה לחייב על שירותי אופיס 365 אני לא בטוח שיש לי בעיה, אםכי הסכום, 6$ בחודש, נראה לי מוגזם.
 
ערכת הכלים של גוגל – החל בג'י-מייל, עבור בגוגל דוקס וכלה בגוגל קלנדר – עברה שיפורמרשים בשנתיים האחרונות והיא מציעה גם מגוון שימושים וגם שימושיות גבוה ובשנההאחרונה גם חווית משתמש אחודה. בקיצור, שווה להשתמש. ממש.

גוגל דוקס 2007: הקונספט

גוגל דוקס 2010: החוויה


עבור רוב גדול של המשתמשים, מקבילות האופיס של גוגל – מעבד תמלילים, גיליוןאלקטרוני, מצגות – מספקות בהחלט. בחזית הזאת של יישומי יעילות אישית מיקרוסופטיכולה לנצח (עדיין) בזירת הגיליון האלקטרוני.

 
אבל מיקרוסופט עדיין יכולה לנצח את המלחמה כולה. כי מה שייקבע בסופו של עניין אתממשק המשתמש הגלובאלי הוא המיקום של רשימת אנשי הקשר. כרגע נראה כי ג'י-מייל בעמדתיתרון ברורה, אבל מחוץ לאינטרנט נמצאות הרשימות האמיתיות – באאוטלוקים. עם זהמיקרוסופט יכולה לכבוש גם את האינטרנט, כולל הסלולרי.

השחקניות העיקריות בקרב על הדאטה-בייס הן כמובן גוגל, אפל, פייסבוק, מיקרוסופט. המדקדקיםיספרו גם את לינקד-אין. הפוזיציות הן מורכבות ולכל אחת מן השחקניות יש חוזקותוחולשות, כלומר – פוטנציאל. לא זהה, לא שווה, אבל בהינתן מצבים מסוימים כל אחת מהןיכולה להשתלט על הדאטה-בייס של אנשי הקשר.
גם אם יתברר כי אין שליטה מוחלטת ויש איזון כלשהו בין ארבע-חמש אימפריות המידעהפרסונלי, זה מצב מפחיד.

הפתרון הוא רגולציה וסטנדרטיזציה מפוקחת לרשימת אנשי קשר, על בסיס 5 עקרונות יסוד:
1. הבעלות על הרשימה היא של המשתמש
2. הגירה חלקה וחופשית בין מערכות ללא אובן מידע ו/או פונקציונאליות
3. סודיות מנדטורית, לרבות פרוצדורות מחיקה

4. פרטיות – מטרייה משפטית למידע
5. ערך פיצוי – שווי כספי לגבייה מיידית עבור שימוש ללא אישור

ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑