חיפוש

#רק_אומר

הבלוג של רונן מאיר

תגית

אמריקה

בחור אנגלי שתכנן לחגוג את הניצחון של הילארי קלינטון וגילה לתדהמתו כי בועת האינטרנט שבנה לעצמו בפייסבוק ובטוויטר שיקרה לו. הוא מספר איך פתאום הבין שבעצם אינו יודע דבר וחצי דבר על מיליוני אנשים שמחוץ למעגל הטבעי שלו. ובפסקת הסיום הוא מוכיח שבעצם לא הבין כלום

Source: How the Internet tricked you into thinking Trump wouldn't win

בחירות 2016 בארה"ב והחזון של אברהם לינקולן

"אמריקה לעולם לא תיהרס ע"י כוח חיצוני. אם נאבד את כוחנו ואת חירותנו זה בגלל שהרסנו את עצמנו במו ידינו". כה אמר הנשיא הרפובליקני הראשון בהיסטוריה של ארה"ב והיחיד, עד כה, שלקח את העימות הפנים-אמריקני לקצה. להמשיך לקרוא "בחירות 2016 בארה"ב והחזון של אברהם לינקולן"

פיאט 500, שפת הגוף

פיאט 500

התמונה הזאת נראית לכם כמו ציור? אתם צודקים. אבל זה לגמרי לא מה שאתם חושבים. האילוסטרציה היפהפיה הזאת של פיאט 500 קבריו מורכבת מתריסר נשים א-מ-י-ת-י-ו-ת שעבדו עם ציירי גוף כדי ליצור פרויקט פרסומי יוצא דופן (ומהמם, לדעתי) לקידום המכונית בארה"ב. להמשיך לקרוא "פיאט 500, שפת הגוף"

צ'יריוס זה בריא, אמריקה עדיין חולה

התסריט חמוד להפליא, הרעיון פשוט וממוקד והמסר ברור – צ'יריוס זה בריא. לכאורה עוד פרסומת על משפחה שדואגת לבריאות ולתזונה. אז למה הפרסומת הזאת הגיעה ליותר מ-3 מיליון צפיות (אנד קאונטינג) ביו-טיוב תוך 12 ימים, זכתה למודעות גבוהה ב-77% מהממוצע ויצרה באזז יוצא דופן ברשתות החברתיות? להמשיך לקרוא "צ'יריוס זה בריא, אמריקה עדיין חולה"

קודם אמריקה – 70 שנה להתקפה על פרל הארבור

111207-Borah-Nye

היום לפני 70 שנה, ב-7 בדצמבר 1941, תקפה קיסרות יפן את הצי האמריקני בנמל פרל הארבור הוואי. 24 שעות אחר-כך הצטרפה ארה"ב למלחמת העולם בשתי חזיתות. היא נכנסה למלחמה כמעצמה מדרג שלישי ויצאה ממנה כמעצמת על.

השבוע צפיתי בערוץ ההיסטוריה בסרטים דוקומנטריים אודות ההתקפה על פרל הארבור, ביניהם סרט על ההתרחשויות במסדרונות הממשל אשר הובילו לנאום הכרזת המלחמה המפורסם של נשיא ארה"ב, פרנקלין דיליינו רוזוולט, בפני הקונגרס ב-8 בדצמבר 1941.

תוך כדי צפייה בסרט צד את אוזני סיפור שלא שמעתי עליו עד כה.

באותו יום ראשון לעת בוקר באיי הוואי, בשעה שמטוסי חיל האויר של יפן הפציצו את פרל הארבור, בעיר פיטסבורג שבמדינת פנסילבניה כבר היתה שעת צהריים.
בדיוק באותה עת, כאשר הידיעות הראשונות על ההפצצה החלו לזרום אל הבית הלבן, נאם בפיטסבורג הסנטור ג'ראלד ניי.

כיום פיטסבורג היא העיר ה-22 בגודלה בארה"ב ונחשבת למרכז כלכלי וטכנולוגי חשוב. ב-1941 היא היתה העיר השנייה בגודלה ובה שכנה תעשיית הפלדה של ארה"ב.

סנטור ג'ראלד ניי היה אחד מן הבכירים של תנועה אזרחית אמריקנית בשם 'קודם אמריקה' (America First Committee).
התנועה נוסדה כשנה וחצי לפני כן במטרה לפעול נגד את כניסתה של ארה"ב למלחמה.
בין השאר התנגדה התנועה לשיירות האטלנטיות שהובילו אספקה – צבאית ואזרחית – לבריטניה ולברה"מ שהיו תחת מתקפה של גרמניה הנאצית.
בשיא כוחה מנתה התנועה כ-800,000 חברים והיא נחשבת עד היום לתנועה האנטי-מלחמתית הגדולה ביותר בתולדות ארה"ב.

בין החברים והתומכים של 'קודם אמריקה' ניתן למצוא את שחקנית הקולנוע ליליאן גיש, המנהיג הסוציאליסטי נורמן תומאס, המשורר קאמינגס, הקולנוען וולט דיסני, הסופר גור וידאל, מייסד צבא השלום שירבר, השופט העליון לעתיד סטיוארט פוטר וגם סטודנט צעיר בשם ג'ראלד פורד שהיה לימים נשיא ארה"ב.
האדריכל המפורסם פרנק לויד רייט נדחה בגלל "מוניטין מוסרי מפוקפק".
הדמות המפורסמת ביותר והדובר הראשי היה הגיבור האמריקני צ'ארלס לינדברג.

סנטור ג'ראלד ניי הגיע לסופ"ש בפיטסבורג כדי לנאום נגד מעורבות של ארה"ב בבעיות של אירופה (בעיקר של בריטניה והיהודים). במהלך הנאום הוא קיבל פתק ממארגני ההרצאה אודות המתקפה היפנית. סנטור ניי המשיך לנאום עוד כ-45 דקות תוך שהוא נותן דגש מיוחד להאשמת הנשיא רוזוולט כקונספירטור מחרחר מלחמה (עפ"י עדות של אליסטר קוק שנכח באירוע).
רק בתום הנאום שיתף הסנטור ניי את הנוכחים בתוכן הפתק ועזב את האולם.

ארבעה ימים אחר-כך, ב-11 בדצמבר 1941, התפרקה התנועה והפסיקה את פעילותה.
הועד המנהל פרסם הודעת סיום שתמציתה 'צדקנו אבל עכשיו מה שחשוב הוא הניצחון'.

11 בספטמבר 1941 – 'נאום דמוין' של צארלס לינדברג, בשם תנועת 'קודם אמריקה'.

***
התמונה: סנטור ג'ראלד ניי מצפון דקוטה (מימין) עם סנטור וויליאם בורה מאיידהו, מתוך דף באתר אוניברסיטת מינסוטה

דה-מרקר קפה

11 בספטמבר 2001, קומה 14, תל אביב

ביום שלישי 11 בספטמבר 2001 בשעה 15:00 הייתי בפגישה אצל לקוחה, בקומה ה-14 באחד ממגדלי המשרדים בתל-אביב.
משרדה של הלקוחה פונה אל הים. היא יושבת כשגבה אל הים ואני, כמו כל אורח במשרדה, עם הפנים אל החלון המשקיף אל הים.

9/11

בערך בשעה 15:45, לקראת סיום הפגישה, כאשר כבר עברנו לשיחת חולין, ראיתי מהחלון מטוס נוסעים גדול מגיע מן הים לכיוון נמל התעופה בן גוריון. מחזה שגרתי בתל אביב, מרהיב ביופיו כאשר רואים אותו מהקומה ה-14 של מגדל המשקיף אל הים.
כבר זכיתי לראות את המחזה המרהיב הזה לפני כן, אבל הפעם היה משהו קצת שונה. המטוס נראה נמוך יותר, קרוב יותר וגדול יותר. יכול להיות שבגלל תנאי מזג אויר המטוס טס בגובה מעט יותר נמוך, אולי יש כמה נתיבי גישה לנתב"ג – אינני יודע, אך באותה פעם הוא נראה נמוך יותר, קרוב יותר וגדול יותר.
הסבתי את תשומת לבה של הלקוחה; "תראי, זה נראה כאילו הוא הולך להיכנס אליך למשרד".
היא הסתכלה וצחקה צחוק של התפעלות. מחזה מרהיב, כאמור.
באותו רגע בדיוק צלצל הטלפון שעל שולחנה. אמה של הלקוחה היתה על הקו.
"רוצי לראות טלויזיה", אמרה האם, "מטוס התנגש במרכז הסחר העולמי בניו יורק".
ירדנו למשרדו של מנהל הפרסום בו יש מכשיר טלויזיה וצפינו יחד במראות המדהימים מניו יורק.

סרט דוקומנטרי: 9/11 האיש הנופל

במילים אחרות

***
התמונה: 11.09.2001, CNN עוד לא מבינה שמדובר במתקפת טרור, מתוך מאמר לרגל עשור למתקפה בבלוג נורמל גאי מדיה.

דה-מרקר קפה

אובמה הוא רק ברק או גם חוסיין?

ב-4 באוגוסט 1961 נולד במז"ט תינוק בהונולולו הוואי. הוריו בחרו עבורו את השם ברק חוסיין אובמה השני, על שם אביו שנקרא ברק חוסיין אובמה הראשון. לימים הפך התינוק לנשיא ארה"ב, הנשיא הראשון שיש לו שורשים אפריקניים והראשון עם שורשים מוסלמיים.

ברק חוסיין אובמה

בשל האירועים והרקע המדיני-בינלאומי בתקופת נשיאותו, לשמו האמצעי – חוסיין – יש משקל בויכוח הפוליטי סביב נשיאותו ודרכו; יש כאלה המקפידים לציין את שמו האמצעי על מנת להדגיש את שורשיו המוסלמיים ויש כאלה שמקפידים להשמיט את שמו האמצעי על מנת שלא להגיש את אותו דבר.

אגב, במרבית המקרים פשוט משתמשים בשם משפחתו – אובמה – על דרך הקיצור המקובלת, אבל אין להתכחש לכך ששמו האמצעי – חוסיין – הפך לעניין שיש בו מהות והשימוש באותו שם אמצעי יש בו משום עדות לדעתו של הדובר על אותו נשיא – ברק חוסיין אובמה השני.

וזאת בדיוק הסוגיה – האם יש בשם האמצעי של הנשיא אובמה מהות ומשמעות?
גם אלה שמקפידים על שמו האמצעי וגם אלה שמקפידים על ההיפך (או שמוחים על השימוש בו) כנראה חושבים שיש מהות ומשמעות. שאם לא כן לא היו מקפידים, לכאן או לכאן.

הטענה שלי היא פשוטה; אם לשורשיו האפריקניים של ב.ח. אובמה יש משמעות, לאור הרקע החברתי-היסטורי של המדינה בראשה הוא עומד, גם לשורשיו המוסלמיים יש משמעות, לאור הרקע הפוליטי-מדיני של העימות בו נמצאת אותה מדינה.

אגב, זה מאוד מזכיר לי את העימות בין אלה המקפידים לקרוא לשר החוץ של מדינת ישראל אביגדור לבין המקפידים לקרוא לו איווט.

אישים בולטים עם שם אמצעי בולט ונפוץ בשימוש:
ג'ון פיצג'רלד קנדי
בנימין זאב הרצל
דייגו ארמנדו מראדונה
חיים נחמן ביאליק

***
התמונה: הנשיא, ברק חוסיין אובמה, והגברת הראשונה, מישל לוון רובינסון אובמה, בריקוד ההכתרה, מתוך דיווח באתר סקווידו.

הפוסט נכתב בהמשך לתת דיון משעשע בשובל התגובות בפוסט של אליעזר יערי יש אלוהים!! (סימני הקריאה במקור).

דה-מרקר קפה

החזון של לינקולן

101101-jolson

כמה זמן עבר מאז ששוחררו העבדים השחורים בארה"ב עד שהתמנה נשיא אמריקני שחור?
אם לא מתחשבים בעובדה שהנשיא הנוכחי, ברק חוסיין אובמה, הוא בעצם מולאטי (אמו לבנה ואביו שחור), אז התשובה היא 143 שנים.
מלחמת האזרחים של ארה"ב הסתיימה ב-9 באפריל 1865 בניצחון הצפון על הדרום. חמישה ימים אחר-כך נרצח אברהם לינקולן, נשיא ארה"ב, מחשובי האישים בהיסטוריה האנושית.

101101-jb_civil_lincoln2_1_e

בין סיום המלחמה ההיא ב-1865 לבחירה באובמה ב-2008, ארה"ב עברה שתי מלחמות עולם, כמה מלחמות "קטנות", משבר כלכלי עצום, לפחות שלוש מהפכות חברתיות ועוד כמה מהפכות תרבותיות. באירופה התחלפו באותו זמן שלוש או ארבע אימפריות.

אובמה קיבל את ארה"ב כאשר היא לא בשיאה אלא בקו של היחלשות ובעולם מתרוממות מעצמות חדשות. מצד שני, החזון של לינקולן הגיע להישג פסגה. לא סוף הדרך, אבל בהחלט אבן דרך ענקית.

הנתיב משם לכאן היה זרוע "פירות מוזרים", אנשים רעים במצנפות מגוחכות, אלימות רחוב ושאר מיני חולירע. זה לא נגמר, כנראה, ולכן ניתן אולי להגיד שנשיאותו של אובמה מסיימת פרק בתולדות ארה"ב. מלחמת האזרחים סיימה את פרק העבדות של השחורים בארה"ב ובחירתו של אובמה סיימה את פרק האפטר אפקט. מה הפרק הבא?

ב-1927 יצא לאקרנים הסרט 'זמר הגאז', ארה"ב הכריזה על חוק היובש, בוצע השוד הראשון בהיסטוריה של רכב משוריין להובלת כסף והמשטרה פתחה באש מקלעים על 500 כורים שובתים בקולומביין. באלבמה שחורים לא יכלו לשתות בירה יחד עם לבנים.

למי שלא ספר, 1927 התחוללה בדיוק 62 שנים אחרי סיום מלחמת האזרחים. שנתיים אחר-כך התמוטטה הבורסה בניו-יורק.
המסקנה היא שיש תהליכים היסטוריים שמתרחשים לאט לאט. מסקנה נוספת היא שהדרך עלולה להיות רצופה בקשיים בעוצמה גבוהה במיוחד.

101101-theodor_herzel_avnery

לכן, כשאני מסתכל 62 שנים אחורה ואחר-כך 81 שנים קדימה, אני יכול להרשות לעצמי להיות אופטימי. כי מי יודע, אולי בעוד 81 שנים, ב-2091, יהיה לנבחרת ישראל בכדורגל מאמן חרדי.
ואז סוף סוף נוכל לדעת אם יש אלוהים או אין.

101101-rebbe51

***
התמונה העליונה: אל גולסון כוכב הסרט זמר הגאז, מתוך פוסט על שחורים בתיאטרון האמריקני.

שלושת המזוקנים:
אברהם לינקולן
בנימין זאב הרצל
הרבי מליובאוויטש

דה-מרקר קפה

סנדרום הבלבול הנשיאותי

את התמונה של ברק אובמה עם דגל צלב הקרס מצאתי באתר הפוליטי The Moderate Voice (קול ההיגיון), במאמר שפורסם ב-08.04.2009, ע"י עיתונאי ותיק בשם שון מולן, תחת הכותרת; למה "סינדרום הבלבול הנשיאותי" של ימי אובמה הפסיק להצחיק.

090522-file_0_original

כדאי מאוד לקרוא גם את התגובות בסוף המאמר. אם זה יזכיר לכם דיוני שמאל-ימין מקומיים, אני לא אפול מהכיסא.

שון מולן תוקף כמה ממבקריו הבולטים של אובמה מימין. הם הולכים על חבל דק, או-טו-טו חוצים אותו, המרחק בין מילים למעשים… אנחנו מכירים את הטקסט הזה.
התמונה ניצבת שם, מימין למעלה, אבל ללא כל הקשר ברור במאמר עצמו.

בתגובה אחת למאמר הנ"ל הזכירו לכותב שעדיין אין תעשיית מזכרות ממותגת 'הרגו את אובמה', לעומת תעשייה מאוד משגשגת של 'הרגו את בוש'.
בדקתי. גם הביטוי Kill Bush וגם הביטוי Kill Obama מוכרים ע"י גוגל. בינתיים, לראשון יש תוצאות יותר מעניינות.

אובמה ווטש
מי שרוצה לעקוב אחרי אובמה ופועלו יכול לבקר באתר של אובמה או בפרופיל של אובמה בפייסבוק.
אין ברק אובמה ווטש, אבל יש מישל אובמה ווטש.

"סינדרום הבלבול הנשיאותי" (Presidential Derangement Syndrome) 
סוג של התחרפנות אמריקנית כתוצאה מבחירת נשיא חדש. לסינדרום של ג'ורג' וו. בוש יש אפילו ערך בויקיפדיה. על הסינדרום של אובמה מתחילים לכתוב – מאמר באקונומיסט, לדוגמא.

דה-מרקר קפה

ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑