חיפוש

#רק_אומר

הבלוג של רונן מאיר

קטגוריה

דמוקרטיה ופוליטיקה

מה?! דוד ביטן חיטט לי בפייסבוק?!!

להמשיך לקרוא "מה?! דוד ביטן חיטט לי בפייסבוק?!!"

קמפיין השקה: איך המצאתי טנדר מנצח

לפני שנים רבות, כאשר הייתי קופירייטר ראשי באחד ממשרדי הפרסום הגדולים, נדרשתי לסוגיה שיווקית מרתקת (בלי שמות).
אחד מלקוחות המשרד, יבואן רכב גדול, החזיק באופן מסורתי בנתח עיקרי של אחד מפלחי השוק, במקרה הנ"ל של רכב מסחרי קטן. אלא שבאותה שנה עמד להגיע לישראל מתחרה חדש ואגרסיבי של הרכב הנ"ל ונוצר חשש שמא ייפגע חלקו של הטנדר של הלקוח שלנו. להמשיך לקרוא "קמפיין השקה: איך המצאתי טנדר מנצח"

סמולניזמוס & ימינופתיה, שתי מחלות מסוכנות

מה יותר מסוכן, השמאל הרדיקלי או הימין הקיצוני? אפשר להתווכח אבל דבר אחד ברור, שניהם מסוכנים. הריב של-מי-יותר-גדול הוא מיותר ומזיק. יותר מזה, דווקא הקומבינה הנכונה היא העניין. כלומר, בתמהיל הערכים שמחזיק ומניע את מדינת היהודים צריך להיות גם קורטוב מזה ומזה. כי הכל בסופו של דבר עניין של איזונים.
דוגמא לאיזון: הכרה בכך שהפלסטינים הם אויב לחיים ולמוות, מצד אחד, לא עומדת בשום סתירה עם ההכרה בכך שעליך לדאוג לרווחתם האישית כאילו הם אתה, מצד שני.
להמשיך לקרוא "סמולניזמוס & ימינופתיה, שתי מחלות מסוכנות"

הסיפור של 'גאזה' והצל על הקריירה של סתיו שפיר

פול גאסקוין זכה בקריירה שלו בתארים, בסקוטלנד, שם יש לו שתי אליפויות ושני גביעים עם קבוצת גלזגו ריינג'רס, אחת משתי הקבוצות הבכירות של סקוטלנד, מדינה מהדרג הבינוני ומטה של הכדורגל האירופי והעולמי. הוא שיחק גם בקבוצות בכירות בשתיים מהליגות הגדולות של אירופה, טוטנהאם בליגה האנגלית ולאציו רומא בליגה האיטלקית בימי זוהרה, אך ללא תארים, למעט גביע אנגלי אחד שעוד נדבר בו. להמשיך לקרוא "הסיפור של 'גאזה' והצל על הקריירה של סתיו שפיר"

השנה הכי יפה של יוון

בשנת 2004 חוללה יוון את אחת הסנסציות הגדולות בתולדות הכדורגל, אירחה את האולימפיאדה באתונה והחלה את החגיגה הגדולה. בסוף אותה שנה קרה דבר נוסף שבישר על הבאות…

למאמר המלא באתר מידה

לכו בעקבות הכסף: מה המטרות של השמאל הקיצוני?

לכדורגלנים, מועדוני כדורגל ונבחרות לאומיות יש ספונסרים. אך בניגוד לכדורגל, שם זהותו של הספונסר תמיד ידועה, במגרש החשאי של השמאל הרדיקלי יש לפענח את המסלול אל מקורות הכסף. יש יותר מדי רמזים שהשאיפה של אותם ספונסרים היא דה-לגיטמציה לקיומה של מדינת יהודים…

למאמר המלא באתר מידה

'שוברים שתיקה' צוללים ברחבה המדינית

בכדורגל, "צלילה" היא הונאה: ניסיון להציל משהו מהזדמנות שאבדה, באמצעות מיצג שווא של עברה. בהיסטוריה של הכדורגל רשומים צוללנים רבים, ביניהם כמה וכמה מפורסמים במיוחד, אך אין תיעוד לשימוש בתעלול הצלילה ברחבה כיעד עיקרי או כאסטרטגיית משחק. זו השיטה של 'שוברים שתיקה', והגיע הזמן לשלוף להם כרטיס אדום…

למאמר המלא באתר מידה

אני נאצי? אתה נאצי!

שלא תתבלבלו, זה כבר מזמן לא אפרטהייד אלא הדבר עצמו – נאצים. תעמולת השמאל הרדיקאלי שואבת משם את האסטרטגיות, הטקטיקות והקונספטים. לעתים ישר בפנים בלי התחכמויות ולפעמים ברמיזות עבות בסגנון 'ימים אפלים' וכיוצ"ב. להמשיך לקרוא "אני נאצי? אתה נאצי!"

רצח רבין, הקשר היפני

הארה טקאשי, ראש ממשלת יפן

אם לא ידעתם, אז ב-4 בנובמבר נרצח ראש ממשלה… ביפן. זה קרה ב-1921 כאשר פועל רכבות בשם קונאיצ'י נקאוקה, שהוגדר כלאומן, דקר למוות את ראש ממשלת יפן הארה טקאשי. להמשיך לקרוא "רצח רבין, הקשר היפני"

על פסק הדין בתביעה של 'אם תרצו'

אם תרמצו - פסק הדין

בשנת 1966 הציע הסנטור האמריקני ג'ורג' אייקן לנשיא דאז לינדון ג'ונסון פתרון לבוץ הווינטאמי: "להכריז שניצחנו ולסגת". את הפרנציפ המתוחכם הזה אימצו עכשיו ארגוני השמאל בתגובה לפסק הדין של השופט המחוזי רפאל יעקובי, בעניין התביעה של תנועת 'אם תרצו' נגד דף הפייסבוק 'אם תרצו תנועה פשיסטית'. להמשיך לקרוא "על פסק הדין בתביעה של 'אם תרצו'"

שקיפות מלאה, אלק

בימים האחרונים מתרוצצת באינטרנט תמונה ישנה של מנחם בגין, ראש הממשלה המנוח, כשהוא מנמנם על כורסת מטוס בעת טיסה לניו-יורק. התמונה מובאת כאנטיתזה לנהנתנות של בנימין נתניהו, ראש הממשלה הנוכחי, אשר באה לידי ביטוי בדרישה למיטה זוגית בתא שינה מיוחד בטיסה ללונדון, דרישה שעלותה כחצי מיליון שקלים. להמשיך לקרוא "שקיפות מלאה, אלק"

מי יהיה שר הביטחון בממשלת שלי יחימוביץ'?

בפרוץ תופעת העיתונאים שעוברים לפוליטיקה, שלי יחימוביץ' כבר נחשבת לפולטיקאית ותיקה. אבל בעצם היא חסרת ניסיון. היא חכמה, ידענית, למדנית, היא צברה ניסיון מסוים כפרלמטרית, אפילו השתפשפה בפוליטיקה המפלגתית ונראה שהיא מנהלת את המפלגה היטב עד כה – אבל ניסיון שלטוני אין לה. כלומר, היומרה להיות אלטרנטיבה לאיש הכי מנוסה בסביבה דורשת עיון ודיון. להמשיך לקרוא "מי יהיה שר הביטחון בממשלת שלי יחימוביץ'?"

פוסי ריוט – הסקנדל ופשר החיוך של פוטין

פוסי ריוט

תקציר העניינים בפרשת פוסי ריוט (Pussy Riot – התרגום על אחריותכם): חברי קולקטיב פאנק (פ דגושה) הפועל ברוסיה מ-2011 וכולל לפחות חמש נשים וגבר אחד, התפרצו לטקס בקתדרלה יוקרתית במוסקבה למיצג מחאה אנטי פוטין. הפוסיות השובבות צפויות לעונש של עד שבע שנים מאסר באשמת חוליגניזם ושנאה דתית. שלוש כבר עצורות, אחרי האחרות מתקיים מצוד. אחת העצורות התחילה בשביתת רעב,אמנסטי בעניינים, מדונה, אנתוני קידיס ואחרים כבר אמרו את דברם, האינטרנט מועשרת באלפי בלוגים ומיליוני ציוצים ויש אפילו אתר רשמי.

פוטין כבר גידר את עצמו בקריאה ליחס מקל ונראה שהוא דווקא נהנה מכל המהומה:

פוטין יודע שלא חשוב איזה עונש יקבלו הפוסיות הוא כבר ניצח; כי בזכות הפוסי ריוט יותר ויותר אנשים ברוסיה חושבים שיותר מדי חופש זה לא ממש טוב. הכתבה של הערוץ הרוסי היא מלאכת מחשבת של 'לדבר בעד ולהיות נגד'; על פניו תיאור מאוד אוהד ואמפתי, אלא שהוא מוציא את חברות פוסי ריוט כלוזריות עצבניות בקריז. במילים אחרות; פוטין יכול לרחם עליהן, אבל הן מלחיצות לאללה.

מוסר ההשכל האוניברסלי; מחאה צריכה להיות ברמה. כלומר, עם עומק.
מחאה סליזי עושה רעש אבל האפקט עלול להיות הפוך. זה פשר החיוך של פוטין.

אצל האמריקנים זה לא נראה הרבה יותר טוב

לא באמת מחוברים

כ-92% מהצרפתים החיים בישראל הצביעו עבור סרקוזי בעוד שאחוז שונה לגמרי של הקהילה היהודית בצרפת תמך בו (עדיין מנסה לאתר את הנתון). מה זה אומר?
הפרשנים המקצועיים והחובבים מיהרו לקשור את הנתון החד משמעי הנ"ל להבדלים בין שני המועמדים ביחס לישראל. זה כמובן נכון, אבל גם ברור מאליו. מה שלא פחות מעניין הוא, שהפער בין הצבעת היהודים בעלי זכות הבחירה בישראל לבין אלה בצרפת מעיד בעיקר על כך שיהודים צרפתים שחיים כאן לא באמת מחוברים לשם. המתמטיקה מדברת.

כדאי לחשוב על זה כאשר דנים במתן אפשרות לישראלים יורדים להשתתף בבחירות בישראל.

מצד שני, אם כבר – אז כבר. הרי חוק השבות מעניק לכל יהודי זכות להיות ישראלי, אז למה שלא נפתח גם את קו האשראי הזה?

ברמה עקרונית, זכות הצבעה לכל יהודי (ישראלי פוטנציאלי) הרבה יותר מבוססת באידיאל של 'מדינת היהודים' מאשר זכות הצבעה לכל ישראלי לשעבר.

קיימת כמובן הדילמה הערכית; האם צריך להיות יתרון כלשהו לאלה שיושפעו מהתוצאות באופן ישיר ויומיומי? אפשר, למשל, להחליט שפתק מחו"ל שווה רק חצי קול.

פינת המובן מאליו
זכות הצבעה לבעלי אזרחות שאינם חיים בישראל כוללת גם ערבים.

פינת הלמען הסר ספק
באופן אישי אני מתנגד בתוקף רב למתן זכות הצבעה למי שאינו חי בישראל.

פינת הנספח האקטואלי
לכל אלה שהופתעו מן המהלך של נתניהו את מופז, ובמיוחד לאלו שחושבים שגם העיתונאים המופתעים באמת הופתעו – אתם לא קוראים 'מקור ראשון'.

***
התמונה: סרקוזי עומד על שלו מול נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש, מתוך פוסט בבלוג זוט קונקטור.

דה-מרקר קפה

זכותו של גינתר גראס להיות אנטישמי

אנטישמיות

המשימה של היטלר נכשלה. אויבי האנושות לא רק שרדו את התופת אלא אף ניצלו אותה כדי להקים את הבסיס להשמדת העולם, אותו הם תכננו מאז מתמיד. אין גבול לציניות של האנשים האלה. וחוץ מזה, הם לא מבינים רמזים?!

אתם חושבים שזאת פרשנות מופרכת, ואפילו היסטרית, לפואטיקה של גינתר גראס? להמשיך לקרוא "זכותו של גינתר גראס להיות אנטישמי"

שלי יחימוביץ' מתייצבת מול בנימין נתניהו – 6 הערות

שלי יחימוביץ'

הטעות הראשונה של שלי יחימוביץ'? לא בטוח. כלומר, באינסטינקט כך חשבתי, שהצהרתה כי תתמודד מול בנימין נתניהו על ראשות הממשלה היא יומרנית ויהירה. אבל זה מה שקורה כאשר מגבשים דעות רק על סמך כותרות וציוצים. כדאי לקרוא את מה שהיא כותבת – הנה כאן.

יחימוביץ' פותחת את ההצהרה במילים הפשוטות "מצב פוליטי חדש".
מכאן נובע הכל:

1. הניצחון של שאול מופז משחרר לזירה את האלקטורט החילוני-ליברלי-אשכנזי של קדימה. לציבור הזה יש בעצם רק שלוש אפשרויות: שלי יחימוביץ', יאיר לפיד או מפלגות איזוטריות (שזה כמו להישאר בבית).
למה לתת להם זמן לחשוב ולהתלבט? הם מחפשים חלופה מעשית ורצינית, הם רוצים שדברים יזוזו, הם צריכים דיבור פרקטי ולא רק תיאורטי. אז הנה, בעוד יאיר לפיד עדיין מגשש את דרכו בין הפייסבוק לסקרים לרשימה שאין לו, שלי יחימוביץ' קוראת את התמונה ומגיעה עם מפלגה עתירת זכויות שעושה קולות רציניים של שיקום.

ההתייצבות מול נתניהו מחלישה מאוד את היריב הכי משמעותי במגזר ומערערת את הפוטנציאל הטבעי שלו. לא מן הנמנע שיאיר לפיד יצטרך לסגור עם יחימוביץ' איזה דיל כדי לא להימחק לגמרי עד הבחירות.

2. בבחירות הבאות יהיה לנושאים חברתיים וכלכליים משקל יתר. אם נתניהו לא יהפוך את המגמה עד אז, לקלפי יגיעו המון אנשים שקשיי הישרדות הם דבר חדש עבורם. זה יוצר ליחימוביץ' פוטנציאל לא מבוטל גם בקרב מצביעים טבעיים של הליכוד ושל המופזית החדשה.
גם שאול מופז מבין את זה ולכן הדבר הראשון שעשה אחרי ניצחונו בקדימה הוא לשדר מסרים חברתיים. הנטייה הטבעית של ליכודניקים שאמונם בנתניהו מתערער היא לחפש את הבטחוניסט הבא. שלי יחימוביץ' היתה צריכה למשוך את תשומת לבם לפני שמופז מתבסס.

ההתייצבות מול נתניהו תפסה את הפוטנציאל המופזי (ימני קדימה ונושרי ליכוד) בדיוק ביום שאחרי ועשתה סדר – שלי יחימוביץ' היא הבנצ'מרק של שאול מופז.

3. בפוליטיקה הישראלית היה עד כה רק איש אחד שבונה את עצמו כחלופה לנתניהו – אביגדור ליברמן. עכשיו כבר יש שלושה, יחד עם שאול מופז ושלי יחימוביץ'. למיצוב הזה יש לא רק משמעות ציבורית אלקטורלית אלא גם משמעות פיננסית – שלי יחימוביץ' צריכה להילחם על תרומות ששואפות להיות אפקטיביות ולאו דווקא אידיאולוגיות.

ההתייצבות מול נתניהו מבטיחה שיחימוביץ' לא תגיע למשימות שנוזינג ומינגלינג בלי שיש לה מחויבות לתכליתיזם וביצועיזם.
כמי שממצבת את עצמה בליבה הציונית היא מתחרה על כל הקופה.

4. ציפי לבני נחשבה עד לפני כמה ימים כאשה המובילה בפוליטיקה הישראלית – לא עוד.
שלי יחימוביץ' לא השאירה את החלל הזה ריק אפילו שלוש דקות.
יחימוביץ' לא היתה יכולה להרשות לעצמה ולו רבב דיון בינה לבין זהבה גלאון. אי אפשר להעצים את זהבה גלאון שמייצגת שוליים שחלקם הזויים, אבל אפשר להקטין את יחימוביץ' ואת זה היא מנעה.

ההתייצבות מול נתניהו היא בעצם פעולת הגנה מבריקה. אף אחד לא ישים לה את מרצ על הכתפיים, ואם בדרך אפשר לקושש עוד כמה ליברלים (בעיקר ליברליות) מהשוליים הנאיביים של שאריות השמאל – אז למה לא?

5. בעצם ההצהרה של שלי יחימוביץ' נמסרה בניוזלטר לאוהדיה. מובן שמדובר במסר חשוף וברור שהיא ידעה שזה יהפוך לאייטם, אבל הטקטיקה מבהירה כמה דברים. הראשון במעלה הוא מנהיגות.
דברים קורים והציבור שעבורו נתניהו אינו אופציה מבולבל. זה כולל את אוהדיה של יחימוביץ', שאחרי הצטרפותם אליה רוצים לדעת שלא מדובר בעוד מפלגה איכותית שיש לה מה להגיד אבל אין לה מה למכור.
אפשר להניח כי שלי יחימוביץ' מבינה שאין לה סיכוי ממשי להדיח את נתניהו בטווח הקרוב, אבל היא במרתון, ואחרי הבחירות הקרובות יהיו עוד בחירות.

ההתייצבות מול נתניהו מרעננת את הפעילים, ממריצה את המנגנונים וזוקפת את הסנטרים אל מטרה שממילא מניעה אותם. בנוסף, מעכשיו אף אחד כבר לא יוכל לערער את מעמדה במפלגה. להצהרה יש גם אפקט מלכד.

6. כאשר יו"ר מפלגת אופוזיציה מופיע במאהל מחאה זאת הבעת הזדהות. כאשר מועמד לראשות ממשלה מבקר במאהל מחאה זה קמפיין.

ההתייצבות מול נתניהו מאפשרת לשלי יחימוביץ' להחליף הילוך בכל מה שקשור לרטוריקה ותעמולה. עכשיו תראו מה זה ראש אופוזיציה.

***
יאפ, בטווח הקצר זה כל מה ששלי יחימוביץ' יכולה להגיע אליו – אחלה ראש אופוזיציה. מצד שני זה בדיוק מה שיתן לה את הבסיס לנצח בטווח ארוך.
הדבר היחיד שחסר לה כדי לקצר את הדרך הוא שותף בטחוניסטי מובחר. לא מן הנמנע שאחרי הבחירות הבאות שאול מופז יחבור אליה.

***
התמונה: 31.03.2012, דף הבית באתר של שלי יחימוביץ'

דה-מרקר קפה

הדמו… דמו… דמוקרטיה לאן?!

דמוקרטיה

האם אתם מרגישים שהדמוקרטיה בסכנה? במה זה בא לידי ביטוי? מה בדיוק נגרע בשנים האחרונות מתחושת הדמוקרטיה שלכם? מה אתם לא יכולים לעשות היום שהייתם חופשיים לעשות אתמול?

דוגמא לחוק לא דמוקרטי: חוק הנישואים
בישראל אפשר להתחתן רק באמצעות איש דת מוסמך. זה נכון ליהודים, מוסלמים, נוצרים ובני דתות אחרות. אין אלטרנטיבה; רוצה להתחתן? קח איש דת מוסמך. זה החוק.
אם תבחר למסד את הזוגיות שלך בדרך אלטרנטיבית, אפילו עם כהן דת כלשהי אך שאינו מוסמך, יש מצב שלא תוכר כנשוי עפ"י חוק. יש לזה משמעויות רבות, בכלל זה משמעויות כלכליות.
כלומר, זה לא שאסור לך להתחתן עפ"י המסורת ההוטנטוטית, אבל הזכאות שלך למשכנתא תהיה שונה מזו של מי שנישא עפ"י החוק.

בעליל לא דמוקרטי-מערבי-ליברלי, לגמרי נגד זכויות אזרח ואדם די בסיסיות.
מצד שני, לא משהו שאי אפשר לעקוף בקפיצה קטנה לקפריסין ועם צרכנות נבונה בשוקי האשראי.
במילים אחרות, חוק הנישואים הוא סטייה מהדמוקרטיה שאף אחד לא יצא בגללה לרחובות.

דמוקרטיה מזה"ת
דמוקרטיה במזה"ת, קריקטורה מרחיקת ראות (2005) באתר אפריקה ריוויו

דמוקרטיה היא לא דבר מוחלט
לדמוקרטיה שורשים היסטוריים עמוקים, אבל הדמוקרטיה המערבית היא סוג משטר צעיר יחסית. יסוד הדמוקרטיה הוא היכולת של האזרחים להשפיע על ההתנהלות, ונגזר מזה מחויבות של השלטון להיות קשוב לאזרחים.
הדמוקרטיה המודרנית נותנת הגנה למיעוט ולפרט והיא, הלכה למעשה, מילה נרדפת לחופש.

דמוקרטיה בעולם
דמוקרטיה בעולם
מפת החופש מתוך דף מידע באתר מילון וובסטר.

אם בוחנים את הדמוקרטיות המערביות מגלים הבדלים. הדוגמא הקלאסית היא הדמוקרטיה האמריקנית שנשענת על חוקה מול הדמוקרטיה הבריטית שנשענת על מסורת חוקתית. תכלס, לא תמצאו שתי דמוקרטיות מערביות זהות ואם תחפרו בהן תגלו שמקור ההבדלים הוא היסטוריה ותרבות.

אתנחתא להעשרת את הידע הכללי – הדמוקרטיה של שוויצריה.
שני נתונים על הדמוקרטיה השוויצרית:
1. היא הראשונה שמפעילה מנגנון של יוזמה אזרחית להשפעה על החוקה
2. היא בין האחרונות שהעניקו זכות הצבעה לנשים (1971)

זאת אומרת שגם אנחנו יכולים לעצב לנו את הדמוקרטיה שלנו, עפ"י מגוון שיקולים, כמו כל אחד אחר.

לדוגמא: אנחנו יכולים להחליט שחיילים משוחררים יהנו מסבסוד מסיבי של השכלה אקדמית וחיילים קרביים מסבסוד מלא.

לא שיוויוני, כן דמוקרטי
יגידו לכם "גוועלד, זה חוק לא דמוקרטי". לא נכון. חוק חיילים משוחררים כדלקמן הוא אולי לא שיוויוני אבל דמוקרטי להפליא. כי מי אמר שדמוקרטיה זה שיוויון?
חוק חיילים משוחררים הנ"ל מאזן את יתרון הזמן שיש למיעוט מסוים שיכול לעבור מהתיכון ישר לאוניברסיטה, או מהישיבה ישר לכולל.
כלומר, אולי דמוקרטיה זה בכלל לא עניין של שיוויון אלא עניין של איזונים?!

אגב, מי אמר שדמוקרטיה לא יכולה לתת עדיפות למגזרים מסוימים?
בטח לא תתנגדו למערך הטבות למגזר הגאונים.

טוני בלייר
טוני בלייר מצוטט בפוסט(ר) של בלוג מחאה אמריקני

דמוקרטיה אפורה
אמנם בראש הדמוקרטיה הגדולה בעולם ניצב סופרסטאר אובמי, באיטליה שלט עד לא מזמן ג'יגולו ססגוני ובראש הדמוקרטיה הצרפתית ניצב מנייריסט נפוליאוני, אבל בסך הכל ניתן לומר שהדמוקרטיה המערבית היא משטר שמנוהל ע"י עסקונה אפרורית.
אנגלה מרקל מוכיחה שדמוקרטיה אפורה יכולה לנפק תותחים, אבל השורה התחתונה היא הווה דמוקרטי של בירוקרטיה/טכנוקרטיה פרלמנטרית.

זה כנראה לא ממש יעיל, כפי שמסמן חוסר היציבות הכלכלית של הדמוקרטיות האירופיות ולהבדיל – הפריחה של ארגוני חברה אזרחית (NGO).

יכול להיות שהדמוקרטיה המערבית כבר לא מספקת את הסחורה?

אחת, שתיים, שלוש… דמוקרטיה
ארגוני ה-NGO מתיימרים להציג חזון אלטרנטיבי של דמוקרטיה אוניברסאלית אאוט-אוף-דה-בוקס. האם ארגוני NGO הם הדבר הבא?

בואו נחשוב מה זה בעצם אומר;
1. הכפפת האזרח לסט של ערכים מוחלטים
2. הפיכת זרועות השלטון לקבלני יישום ושירותים
3. מנגנוני פיקוח, בקרה ושליטה על התפוצה ועל יישום
4. שכלול מנגנוני גיוס ומימון להבטחת קיום הפעילות
5. מנגנונים להעברת סמכויות ושמירה על רציפות תפקודית

אם זה נראה לכם סבבה לגמרי, אני רוצה להזכיר לכם כמה עובדות היסטוריות:
א. ארגון ה-NGO הגדול ביותר בעולם המערבי הוא הכנסיה הקתולית
ב. המאפיה הסיציליאנית החלה את דרכה כאלטרנטיבה להגנה על זכויות ופתרון סכסוכים
ג. מונרכיה היא סוג של הסדר בין אצולות

כל זה משאיר אותנו עם שלוש שאלות יסוד:
1. האם ארגונים לא דמוקרטיים יכולים לנהל דמוקרטיות?
2. מהם מנגנוני הפיקוח והבקרה על הארגונים האלה?
3. ושאלת השאלות, כן, כן – הדמוקרטיה לאן?!

דמוקרטיה
דמוקרטיה השתתפותית עפ"י OECD

פוסט דמוקרטיה
אין לי יומרה להקיף את כל עניין 'הדמוקרטיה לאן?' בפוסט אחד. מצד שני, אם הקרן החדשה לישראל, או ממשלת נורבגיה, תמצא לנכון לממן לי את הזמן כדי לחפור בסוגיה, אני אשמח להשקיע יותר ואפילו להגיש פרוגרמה.
בינתיים כל מה שאני יכול הוא לנצל את שעות הערב שאחרי יום עבודה (מימון עצמי) כדי לשתף אתכם במחשבותי, ולקוות שתקחו מפה חומרים למחשבה משלכם.

ואל תשכחו לשתף.


קזבלן, דמו דמו דמוקרטיה

***
התמונה העליונה: השיח הדמוקרטי, מתוך פוסט על הדמוקרטיה האמריקנית 2010 בבלוג של סמית' התמים.

דה-מרקר קפה

השקר הדוקומנטרי

פייסבוק

זהו סטאטוס שפורסם בפייסבוק ב-04.02.2012, בדיוק כאשר התחילו להגיע הידיעות על ההפגזות של צבא סוריה בחומס ועל מאות אזרחים הרוגים.
מה דעתכם; שוס? בועט? נושך? מדויק עד כאב? שנון? אולי זה בכלל סאטירה.

הדעה שלי קצת שונה, כמו שאתם בטח מתארים לעצמכם.
הרטוריקה הזאת מקטינה את הזוועה האמיתית שמתרחשת בסוריה. מזכירה לכולם את "האמת" – בזמן שהמשטר העלאווי עסוק במלחמת הישרדות, ישראל עסוקה בג'נוסייד.

מבלי לנקוב בשמות אני אומר לכם בודאות מוחלטת שהכותב מבין היטב את אי הדיוק העובדתי (כלומר, השקר הדוקומנטרי). עם קצת מאמץ הוא אפילו מסוגל להבין איך העיוות הזה מבסס את הדה-לגיטימציה.
אז למה הוא עושה את זה בכל זאת? כי הוא מכור לשנינות החברתית.
זה מילייה, זה בראנז'ה, זה חוג, זה מועדון, זה לייף-סטייל.
לא נעים לי לגלות לכם, אבל אצל חלק זה אפילו פרנסה.

אתם יודעים שזה לא רק פוסט אחד קטן ומושתן. העולם מוצף בוירוס המרושע הזה, ולא רק בעברית, תוצר של תעשייה גלובאלית מתוזמרת עם רצפט מדויק: עיוות דוקומנטרי, דימוי שחור, מצופה שנינות.
מי שכתב את הסטאטוס המסוים הוא נרקומן הקצה.

הרטוריקה הזאת מסיטה את תשומת הלב מהדברים החשוכים באמת.
לדוגמא; תחת המטרייה הרטורית הזאת נשחטו מאות אלפים בדארפור, כאשר חבורת השנונים הזאת ארגנה רייב אנטי ציוני בדרבן.

לא נראה לכם קשור? תלכו אחורה עם ההיסטוריה לעשות את החשבון מחדש.
מספיק לדעת שכ-90% מהזמן של הועדה לזכויות האדם של האו"מ במאה ה-21 הוקדש לישראל, כדי לחשב כמה דארפורים נטבחו בגלל האטרף האנטי ציוני הקוסמופוליטי, הנתמך ע"י ישראלים שאיבדו את הפרופורציות או את המצפון.
כמה כורדים, כמה קופטים, כמה קונגולזים, כמה נשים מוסלמיות, כמה לסביות בדרום אפריקה, כמה הומואים באירן. כמה סורים.

אני לא אומר שהועדה המכובדה (נחשו מי הוביל אותה בשנים האחרונות. בדיוק – קדאפי) צריכה להוריד את ה-כ-י-ב-ו-ש מעל סדר היום, אבל בכל זאת – יש עוד כמה עניינים.
אני בטח לא אומר שצריך להפסיק לצייץ נגד הכיבוש, זה אפילו יכול להועיל.
יחד עם זאת, גם קצת יושרה לא תזיק.

מה אתם אומרים, אני מגזים?
יאפ, אבל השוואה בין הטבח בסוריה להפגנה בנאבי סלאח זה בכלל לא הגזמה.
זה סאטירה, לא?!

***
התמונה: הסטאטוס המתועב מתוך דף הפייסבוק של הכותב. הפרינט-סקרין המלא שמור במערכת.

דה-מרקר קפה

מים בששון, הערות שנונות בפייסבוק

בין ח"כ אנסטסיה מיכאלי לבין ח"כ ראלב מג'אדלה התקיים דיאלוג עצבני שהסתיים בכך שהגברת שפכה כוס מים על האדון ויצאה מהחדר.
מצפייה בסיקיינס המלא (למה ב-Ynet חתכו את הוידאו?) ברור לגמרי שח"כ מיכאלי לא פעלה באימפולס של סערת ההתנצחות, אלא ביצעה את ההתנקשות המימית בחליפתו של ח"כ מג'אדלה בנאש קונטרול מושלם, כולל האקזיט הנאה והחטוב.

יש לציין לשבח את תגובתו החייכנית של ח"כ ראלב מג'אדלה להשפרצה של הקולגה. כמה רגעים לפני כן האדון הפגין אגרסיביות ים תיכונית למופת, שבהחלט יכולה להיחשב כראויה לכוס מים אימפולסיבית. אבל, כאמור, המרחק בין שיא ההרגש לבין הצוננין מעיד על תפקוד מחושב של הגברת.
יכול להיות שהתחרות בתוך 'ישראל ביתנו' כל כך חמה והנוכחות של ציפי חוטובלי יוצרת חיכוך במשבצת המסוימת של הימין הסקסי, עד שח"כ אנסטסיה מיכאלי נדרשת לגימיקים ויראליים ביו-טיוב כדי לשרוד במפה הפוליטית.

אגב, מיכאלי חוטפת מציפי גם בגזרת השמות האקזוטיים;
אנסטסיה מול חוטובלי – סופר קלאסיקו לעניות דעתי.

בהיבט העקרוני, ח"כ אנסטסיה מיכאלי צריכה לעמוד בפני מנגנוני המשמעת של הכנסת ולחטוף. ברמה הערכית, מן הראוי שיו"ר הכנסת, רובי ריבלין, יטרח לגנות בתוקף את האינצידנט כולו, כולל הנביחות.

אבל אותי מעסיקה, משום מה, דילמה לגמרי אחרת, שמופנית לכל אלה שהציפו את פייסבוק בהערות שנונות על האירוע;
מה היה הסטאטוס העוקצני שלהם אילו, נגיד, האירוע היה מתחולל בין ח"כ דני דנון לבין ח"כ חנין זועבי?

למי ששואל מה הקשר? אז אני בדעה כי ידיה של זועבי שפכו יותר ממים.

***
התמונה: ועדת החינוך של הכנסת 09.01.2012, מתוך כתבה בוואלה.

דה-מרקר קפה

למה צריך שופטים ערבים בבית המשפט העליון?

111209-ger

עפ"י ההיגיון של "היד הדמוקרטית הנעלמה" עכשיו צריכים להיות 2.6 שופטים ערבים בבית המשפט העליון של ישראל, 20% מתוך 13 שופטי העליון, כמשקלה היחסי של האוכלוסיה הערבית בישראל. בפועל יש בעליון שופט ערבי אחד, סלים ג'ובראן, שהוא – איך לומר? – הראשון מסוגו.
עפ"י הרכב האוכלוסיה זה לא העיוות היחיד בהרכב של בית המשפט העליון.

ח"כ ד"ר מיכאל בן ארי, מסיעת 'האיחוד הלאומי', טוען שהעיוות הוא לא בחסר של 1.6 שופטים ערבים בביהמ"ע אלא בעודף של שופט ערבי אחד, אשר רחמנא ליצלן אפילו מועמד לתפקיד משנה לנשיא ביהמ"ע.

בתוקף נסיבות מסוימות (למשל, מלחמה) ערבי לא יכול להיות רמטכ"ל בישראל, ראש המוסד או טייס בחיל האויר. אולי זה לא תמיד כתוב במפורש בחוק אבל יש תפקידים שלעת הזאת ערבי מנוע מלהתקבל אליהם על סעיף היותו ערבי.
בנוסף הוא נדרש לבדיקה ייחודית בצאתו ובבואו בגבולות המדינה. יאפ, כי הוא ערבי.
לא סבבה, אבל זה המצב.

האם שופט עליון הוא ג'וב שצריך להיות סגור בפני ערבים?
ככל שאני בעד ביצור זהותה של ישראל כמדינת היהודים, הרעיון הזה לא עובר אצלי.
אני יכול לתת כמה וכמה נימוקים, החל בסכנה האווילית להשאיר מיליון וחצי בני אדם מחוץ למשחק וכלה במחויבות הציונית המפורשת שאנחנו חתומים עליה, אבל אני אסתפק באחד;
"תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם" (במדבר טו, טז).
כמה פשוט, אהה?!

אם לא הבנתם; שיתוף ערבים במערכת המשפט של מדינת היהודים, כולל בית המשפט העליון, הוא בעצם מצווה מדאורייתא. חלק מזהותה היהודית של מדינת היהודים.

כן, כן, אני יודע שהערבים הם לא 'גרי צדק' אלא גרים עוינים – אויבים דה-פאקטו, דה-יורה ולהיפך. אלא שזהו בדיוק האתגר. הרי הפסוק הנ"ל ודאי לא נולד למצבי פיס-אוף-קייק בלבד.

שלא תחשבו שמדובר באיזה פסוק שולי; בהמשך אותו פרק תמצאו את הבסיס למצוות הציצית, שעליה ודאי מקפיד הח"כ בן ארי.

***
התמונה: כרזה של 'האיחוד הלאומי' שמצמצמת את היהדות לעניין אחד, מתוך פינת הקריקטורה באתר ציונות דתית ריאלית.

דה-מרקר קפה

אם תרצו לעשות חשבון נפש

אם תרצו

לפני למעלה משנה פרסמה תנועת 'אם תרצו' מסמך המעלה חשדות להתנהלות בלתי תקינה של פקולטות מסוימות באקדמיה הישראלית – ממצאי מחקר אודות חברי המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון.

הדוח התייחס לתופעה גורפת באקדמיה אך התמקד בדוגמא הבוטה של המחלקה המסוימת באוניברסיטת בן גוריון.
הטענות של 'אם תרצו' היו קשות מאוד; סתימת פיות, אינדוקטרינציה במקום השכלה, התניית ציונים בדעות, בחירת סגל עפ"י זהות פוליטית וכיוצ"ב פשיזם אקדמי.

המסמך של תנועת 'אם תרצו' הפעיל אבטומטית את מערך ההגנה ההתקפית של הקהילייה המסוימת עם הדעות המסוימות והשיטות המסוימות. 'אם תרצו' הוכתרה מייד כ"ימין קיצוני" עם כל הסט של "ימים אפלים", "רדיפה פוליטית", "מקרתיזם" ושאר ירקות.

השבוע התברר שהמסמך ההוא של 'אם תרצו' היה תחקיר עיתונאי חשוב, שחשף לאור השמש עיוותים מטרידים באקדמיה ובמיוחד באותה מחלקה באוניברסיטת בן גוריון.

המועצה להשכלה גבוהה אימצה דו"ח של ועדה בינלאומית שהמליצה לשקול לסגור את המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניבריסטה בבאר-שבע, אם לא יבוצעו שינויים בתוכן המחקר האקדמי ובסגל עד אפריל הקרוב. בן גוריון: "ניישם ההמלצות" – לכתבה המלאה.

למי שלא שם לב, מדובר בועדת בדיקה בינלאומית (ב-י-נ-ל-א-ו-מ-י-ת) שכללה ארבעה פרופסורים מחו"ל ושלושה מישראל.
הועדה הוקמה ע"י המל"ג (המועצה השכלה גבוהה) כדי לתקל את המסמך ההוא של 'אם תרצו'. יכול להיות שבמל"ג לא האמינו שבכלל אפשר לחשוב על מה ש'אם תרצו' התריעו מפניו (לא יעלה על הדעת). יש אפילו מצב שועדת טיהור השתבשה להם לנוכח המציאות והאמת הכואבת.

אז ראשית 'כל הכבוד' לתנועת 'אם תרצו' שהוכיחה אזרחות למופת בחושפה את השחיתות הנ"ל. המהלך של 'אם תרצו' הוא מעשה מחאה אפקטיבי המייצג את הדמוקרטיה במיטבה, ואם התקשורת הישראלית מחפשת מודלים, הנה עוד אחד.

אם הניוז המפתיע הזה מעורר אצל מישהו הזדמנות לחשבון נפש, אני ממליץ להתחיל בגלישת כפרה באתר אם תרצו. מי שזקוק להכנה מנטלית יכול להתחיל בכתבה הפקולטה למדעי התעמולה.
מי שכבר יודע מי פשיסט ומי לא מוזמן לחזור אל ג'ורג' אורוול.

למען הסר ספק; אינני חבר בתנועת 'אם תרצו', אין לי קשר אליה ומעולם לא היה, אף פעם לא השתתפתי בפעילויותיה ואין לי שום היכרות אישית עם מי מחבריה, קל וחומר מוביליה.

***
התמונה: אפרופו חשבון נפש, פלקט מתוך פוסט בבלוג 'ויש להם תוכנית'

דה-מרקר קפה

אני ואני ואני…

אני מאמין שליהודים יש זכות היסטורית למדינה ריבונית בארץ ישראל – מדינת היהודים
אני מודע לכך שיש פלסטינים בארץ ישראל ויש להם זכויות בה
אני מסכים לחלוק את ארץ ישראל עם הפלסטינים – מדינה ליהודים ומדינה לפלסטינים
אני יודע שהם לא מסכימים
אני לא מאמין שהם רוצים שלום
אני יודע שהערובה היחידה לקיומו של עמי היא מדינה עם יתרון צבאי
אני ציוני

אני מאמין שדמוקרטיה היא ערך יסוד בציונות
אני יודע שדמוקרטיה זה לא רק שלטון הרוב
אני מבין שדמוקרטיה מחוייבת גם למיעוטים בתוכה, כולל מיעוטים עוינים
אני לא מוכן לממן את העוינות או לפרגן לה
אני מוכן לקחת סיכונים רק במידה
אני בטחוניסט

אני מאמין בצדק חברתי כחלק מתפיסת הביטחון הלאומי
אני מפגין למען מדינת רווחה לכל אזרחיה
אני אצביע בבחירות הקרובות לשלי יחימוביץ'
אני רוצה שהיא תהיה בממשלה בשמונה השנים הבאות (שר הפנים)
אני שואף לכך שהיא תבשיל למנהיגות בזמן הזה
אני מקווה שעמיר פרץ יסכים להיות שר החינוך
אני סוציאליסט

אני מאמין שהרשויות – מחוקקת, מבצעת ושופטת – צריכות לייצג את כלל החברה במדינה
אני מסכים שאת שלושתן צריך לשפר – דחוף
אני פועל למען הפרדה של המדינה והדת
אני רוצה חוקה
אני מבין שחוקה היא אוסף של מגבלות, שחלות לא רק עלי
אני גם מבין שחוקה של מדינת היהודים לא יכולה להתעלם מן היהדות
אני נאמן לזכויות האדם, כולל של מיעוטים עוינים וכולל שלי
אני ליברל

אני מבין את הפרדוקס של 'חוק השבות'
אני משלים עם קיומם של פרדוקסים (בכלל זה, אויב בפרלמנט)
אני לא רוצה שערבי ישראלי ישיר את 'התקווה' אם הוא לא רוצה
אני לא אתן שיפגעו בו בגלל זה
אני בעד שהוא ירוויח אם הוא יעשה שירות לאומי
אני נגד לתת לו יתרון אם הוא לא
אני סובלני

אני מאמין שתקשורת חופשית היא חלק מאיכות החיים שלי
אני חושב שהגיע הזמן שתהיה רגולציה גם על הרשות המדווחת
אני דורש שגם ארגונים אזרחיים יהיו חשופים לביקורת ולבקרה (ולסנקציות בהתאם)
אני חושד שארגוני זכויות אדם משמשים "מכבסה" לפעילות בלתי לגיטימית נגד מדינתי
אני מצפה שהקרן לישראל חדשה (למשל) תתנצל ותכריז על 'ניקוי אורוות'
אני נאצי
יאפ, אין ספק

***
התמונה: ימים אפלים, מתוך פוסט בבלוג וויקיד אאוטדורסי

חומר קריאה: 1  2  3

דה-מרקר קפה

דמוקרטיה תחת חפירה

בטח כבר שמעתם את הבשורה המרנינה שבסוף חודש אוקטובר 2011 המותג פלסטין התקבל כמדינה בארגון לחינוך, מדע ותרבות של האו"מ, הידוע בכינוי אונסק"ו.
יום חג לזכויות האדם.

111118-trust-no-one-425

מה שכנראה לא שמעתם הוא, שכמה ימים אחר כך בחר אותו ארגון בנציגה חדשה של המדינות הערביות לועדה האחראית באונסק"ו על נושא זכויות האדם.
מי הנציגה? סוריה.
יאפ.

אונסק"ו: סוריה נציגת הקבוצה הערבית
השדרוג של סוריה מוכיח את אי הרלוונטיות של האו"מ

מוגש כחומר לחפירה ולמחשבה לכל אלה שחושבים כי מי שמדבר בשם זכויות האדם באמת אכפת לו מזכויות האדם.

לתובנה הזאת יש חשיבות מיוחדת בימים אלה של "דמוקרטיה תחת מתקפה".
כי העיוות האבסורדי הזה נכון גם לגבי הדמוקרטיה – לא כל מי שמתיימר להיות מגן הדמוקרטיה הוא באמת מגן הדמוקרטיה.
אם תחפרו אולי אפילו תגלו שבדיוק להיפך.

אתם תחפרו?

111115-nif-en-425

אני חפרתי ואני מקווה לשתף בפוסטים הבאים. בינתיים אני ממליץ לכם על נקודת התחלה פיקנטית:
הגילוי הנאות שעליו לא שמעתם בגל"צ

כלומר, יש מצב שכותרת הקמפיין שמריצה משפחת ליאל צריכה להיות "משכורת תחת מתקפה".

אבל כמו שאמרתי, אל תסמכו עלי, לכו לחפור בעצמכם.

111118-lo-nistom-nif-banner-425

פינת אל-תגידו-שלא-אמרתי
כמו ש"מחנה השלום" הביא שלום, כך "המחנה הדמוקרטי" יביא דמוקרטיה

***
התמונה: עצה לדרך, מתוך מאמר בבלוג של ג'ונתן לוקווד יואי

דה-מרקר קפה

מחשבות על מימון זר ועל רוח ההתנדבות

מה תפקידה של ועדת השרים לענייני חקיקה? אם לא ידעתם, היא ממליצה לממשלה באילו הצעות חוק לתמוך ולאילו להתנגד. מדובר בזרוע שמיועדת לקצר את תהליכי קבלת ההחלטות של הממשלה. כאשר הועדה מאשרת הצעת חוק זה בעצם אומר שהיא ממליצה לממשלה לקדם ולתמוך בה. מכאן ואילך הצעת החוק צריכה לעבור את שלוש הקריאות בכנסת כדי להפוך מהצעה לחוק.
זאת אומרת ששתי הצעות החוק שאישרה הועדה אתמול (13.11.2011) הן עדיין הצעות ולא חוקים.

111114-worldpeace
זוכרים על אילו שתי הצעות מדובר?
1. עמותות יוכלו לקבל מגופים בינלאומיים מימון עד 20,000 ש"ח בשנה
2. עמותות יהיו חייבות במס בשיעור 45%

אם ואם ואם
אם מדינה מטילה מס על תוצרת יבוא כדי להגן על תוצרת מקומית
ואם מדינה מונעת בעלות זרה על שירותים חיוניים ותשתיות כגון שירותי רכבות, נמלים, חשמל וכד'
ואם מדינה מגבילה פעילות של מוסדות פיננסיים זרים
מדוע מדינה לא יכולה למנוע מימון של גופים פוליטיים ע"י ממשלות זרות?

תחפרו קצת, מה יש?!
אולי אתם רוצים לדעת קצת יותר על מה שקורה בעולם בעניינים הנדונים:
1. הגדרות לפעילות פוליטית של ארגונים חוץ ממשלתיים (NGOs)
2. טולרנטיות למימון זר של פעילות פוליטית, ובמיוחד מימון של ממשלות זרות

אז אספתי כמה לינקים:
האתר הבינלאומי בנושא שקיפות: מידע על מימון פוליטי
אתר הכנסת: התמודדות חוקית של מדינות עם חובת הגילוי של מקורות מימון  זרים
המרכז הבינלאומי לחקיקה בנושא עמותות: חוקים בינלאומיים והמלצות מעשיות
זכויות אדם ו-NGO
פעילות גורמי NGO בהודו

דוגמא להמחשה
אם הצעת החוק למניעת מימון של ממשלות זרות מארגוני NGO מרגיזה אתכם ואולי אפילו מפחידה אתכם, תחשבו על זה:
בואו נניח שעיתון הולנדי חושף מחר כי ממשלת ישראל תומכת בכסף טוב בעמותה שפועלת להגנה על זכויות של נשים והומוסקסואלים בהולנד ובאירופה כולה.
מקסים, לא?!
ואם האסטרטגיה הנשגבת הזאת באה עם טקטיקה של פעילות אנטי אסלמית בהולנד ובאירופה ועם עידוד לתמיכה במפלגה של חרט וילדרס?

זה לא תקין אפילו אם אתם חושבים שוילדרס צודק.

סתימת פיות, אלק
גם אם תקראו שוב ושוב את התגובות של הנפגעים העיקריים מהצעת החוק הזאת (אם היא תעבור בסופו של דבר) לא תמצאו הסבר, קל וחומר נימוק, לדילמה הפשוטה: מדוע מדינה כלשהי צריכה לאפשר למדינות אחרות לממן פעילות פוליטית בתוכה?
כל האמירות הרגילות על השתקה וסתימת פיות שם – נימוקים? נאדא.

מצד שני, ברור לגמרי שחוק כזה לא יעשה לעמותות האלה חיים קלים. היום כבר מדובר בעמותות מטה שנתח מרכזי של המימון שלהן מיועד למשכורות. החגיגה הזאת תיגמר.

יש מצב שהצעת החוק הנ"ל לא רק שלא סותמת פיות, היא אפילו מעודדת את רוח ההתנדבות.

עוד 3 שאלות לדרך
1. בריטניה הגדולה מחמירה מאוד בכל מה שקשור לפעילות פוליטית של עמותות. למה דה יונייטד קינגדום האצילית מרשה לעצמה לעשות כאן את מה שהיא לא מרשה אצלה בבית?
2. לנורבגיה יש את תעשיית תוצרי הנפט הגדולה בעולם. כלומר, מדינות הנפט הערביות הן לקוחות אסטרטגיים שלה. אז איזה אינטרס בדיוק מניע את הכסף הנורבגי שעובד בפוליטיקה שלנו?
3. כמה כסף משקיעות ממשלות אירופה בעמותות סוריות?

ומה עם ההצעה השנייה?
להצעת החוק לביטול הפטור ממס לעמותות אני מתנגד. למה? כי ממה שמאפשרים לעמותות לאסוף צריך לתת להן ליהנות.

***
התמונה: ידידי ישראל מעודדים התקדמות לשלום, מתוך דף קריקטורות אודות מדיניות החוץ של ארה"ב באתר קארטון סטוק

דה-מרקר קפה

זכותה של חנין זועבי לשקר

ח"כ חנין זועבי נאמה היום בדרום אפריקה בכינוס 'טריבונל ראסל' שכותרתו 'האם ישראל היא מדינת אפרטהייד?'.
מדיניות ישראל – גרועה מבתקופת האפרטהייד
111107-panarab-500
יש משהו משונה בכך שחברת פרלמנט ערבייה במדינת היהודים משווה את ישראל לדרום אפריקה, בה לא רק ששחורים לא יכלו להיבחר לפרלמנט, הם אפילו לא יכלו לבחור. ודאי שהם לא יכלו לטוס למדינות רחוקות, להשתתף בכנסים ולחזור הביתה בשלום דרך פרוזדור האח"מים בנמל התעופה.

במשטר האפרטהייד של דרא"פ נאסר על שחורים להינשא ללבנים. יותר מזה, יחסי מין בין שחורים ללבנים היו אסורים.
במשטר האפרטהייד של דרא"פ על השחורים נאסר לקנות באותו קניון עם לבנים, להיכנס לאותו בית קולנוע, לשבת באותו בית קפה או לנסוע באותו אוטובוס. בדיעבד, יכול להיות שחוק כזה בישראל היה מונע כמה מאות יהודים הרוגים.
במשטר האפרטהייד של דרא"פ שחורים לא יכלו להתגורר בתוך הערים, מה שכמובן מנע את קיומן של ערים מעורבות.
ועוד כיוצ"ב מאפייני אפרטהייד שזועבי לא טרחה לדבר עליהם.

דווקא מר ריצ'ארד ג'יי גולדסטון, שמתפכח הרבה יותר מהר ממה שחשבתי, היטיב לתאר את מה שהסתירה גב' זועבי (והוא מבין באפרטהייד יותר ממנה):
אין דבר בישראל שמתקרב לאפרטהייד

אגב, למי שלא יודע; לשחורים בדרא"פ לא היתה שום כוונה להשמיד את הלבנים בדרא"פ, מה שאי אפשר להגיד על הכוונות המוצהרות של הפלסטינים. זועבי בטח יודעת את זה.

עוד משהו שזועבי יודעת ולא טרחה לשבץ בנאומה, היא העובדה שהפטרון של מפלגתה (בל"ד) הוא לא אחר מאשר חסיד אומות העולם מר בשאר אסד.
מה שמוכיח כי חנין זועבי לא מתעניינת ווט-סו-אבר בזכויות אדם ואפילו לא בזכויות של פלסטינים אלא בעיקר בשלילת זכויות של יהודים. למשל שלילת הזכות למדינה ריבונית בארץ ישראל, זכות היסטורית שהוכרה ואושררה ב-1947 ע"י האו"מ.

תשאלו את עצמכם רק שאלה אחת קטנה; מדוע חנין זועבי לא עלתה שם על הבמה ונזפה במשתתפים: "על מה אתם מבזבזים את הזמן כאשר בסוריה משתולל טבח יומיומי?"…

לידיעתכם, מפלגת בל"ד אינה שואפת לעצמאות פלסטינית אלא להקמתה של מדינה פאן ערבית שפלסטין היא המחוז המערבי שלה.

חנין זועבי אמרה שם בכינוס הנבלה את המשפט הבא: "בישראל נערך טיהור אתני ל-85% מהעם הפלסטיני בכל המולדת ב-1948".
שום איזכור למלחמה שהערבים פתחו בה (והפסידו ברוך השם), או לעובדה שחלק ניכר מאותם 85% נענו לקריאת המנהיגים הערבים לפנות את השטח כדי לא להפריע לנושאי השבריות ושקי השלל (כמו שנסראללה קרא לערביי חיפה לעשות ב-2006).

ההתנחלות הלבנה בדרא"פ נוסדה ע"י אנשים שלא היתה להם שום זיקה לאותו חבל ארץ, בניגוד לשיבת ציון של היהודים. חנין זועבי מוכיחה כי המאבק כאן הוא על זכותנו – היהודים – לריבונות לאומית במולדתנו. במידה רבה יש להכיר לה תודה על כך, כי יש לא מעט שמתבלבלים בעניין הזה.

לסיכום; זכותה של זועבי לדעותיה, זכותה להפיץ אותן, זכותה אפילו לשקר.
מצד שני חובתנו לקחת את כל זה בחשבון.
חנין זועבי היא אויב וכל מי שיבחר בה לכנסת הבאה גם הוא אויב.

המשמעות היא פשוטה ודמוקרטית בתכלית; לערבים אזרחי ישראל תמיד יהיה חופש להתבטא, אפילו בפרלמנט, אבל לעולם לא יהיה להם כוח לתקוף אותנו שוב.
אם זה נקרא אפרטהייד – שיהיה.

חנין זועבי עושה אנטרה
09.03.2009

חנין זועבי רצתה הרוגים
01.06.2010

על חנין זועבי, אנסטסיה מיכאלי ועל פמיניזם יחסי
16.07.2010

כמה פלסטינים חושבים שגב' חנין זועבי היא גיבורה?
24.01.2011

מי הזיז את הגבינה של סאיב עריקאת ומי ישפוט את חנין זועבי?
03.09.2011

***
התמונה: חזון המדינה הפאן ערבית, מתוך דף באתר מידע קנדי

דה-מרקר קפה

ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑